שופטי בית המשפט העליון, בראשות אב בית הדין, השופט נעם סולברג, דחה עתירה של צעירה בת 19, לביטול תיקון לחוק שנחקק לקראת הכנסת ה-24 לפיו "מי שביום הבחירות הוא בן עשרים ואחת ומעלה כשיר להיות מזכיר ועדת קלפי", וזאת על רקע טענתה לפגיעה בחופש העיסוק. "משנמצא כי התיקון אינו פוגע פגיעה משמעותית בחופש העיסוק; כי אינו מקים פגיעה לא שוויונית הקשורה בכבוד האדם; וכי לא נפל פגם בהליך החקיקה, ודאי לא כזה המצדיק התערבות שיפוטית בדבר חקיקה של הכנסת", נכתב בהחלטת ביהמ"ש.
העותרת, סטודנטית לאדריכלות, היתה מעוניינת לשמש מזכירת ועדת קלפי בבחירות הקרובות. אלא שבמועד הבחירות ימלאו לה 19 שנים ומקצת, ועל כן, על-פי ההוראה שנקבעה, לא תהא כשירה לשמש כמזכירת ועדת קלפי. העותרת טענה, כי החוק במתכונתו הנוכחית פוגע בזכותה לחופש עיסוק, ואינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: חופש העיסוק. לדבריה, החוק פוגע בערך השוויון, בהבחינו בין מועמדים שונים על רקע גילם, ללא הצדקה ממשית.
כמו כן טענה העותרת, כי העלאת גיל המינימום מנוגדת לאיסור בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שלפיו אין להפלות אדם בעבודתו, בין היתר מחמת גילו. גם לפגמים שנפלו בהליך החקיקה, טוענת העותרת. לדבריה, לא קוימו הנחיות היועץ המשפטי לממשלה לגבי דרך ההגשה של הצעות חוק ממשלתיות.
את הצעת החוק יזמה ועדת החוקה, לבקשת יו"ר ועדת הבחירות, תוך עקיפת הדרך הראויה – הגשתה באמצעות הממשלה, התיקון האמור נבלע בין שלל תיקונים נוספים ובשל כך לא יכלו חברי הכנסת לתהות על קנקנו כיאות. הדיון השני בוועדת החוקה, התקיים בחופזה, חברי הכנסת לא התעכבו על התיקון, ובחרו לייחד לו מילים ספורות בלבד. מחמת כל זאת, ולאחר מיצוי הליכים, הגישה העותרת את עתירתה, שבגדרה היא ביקשה כי בית המשפט יורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יבוטל הסעיף הקובע מגבלת גיל מינימום למזכירי ועדת קלפי.
בתגובה מטעם היועץ המשפטי לממשלה וועדת הבחירות – ואחריהם גם כנסת ישראל, נטען כי דין העתירה להידחות. לדבריהם, הפגיעה בחופש העיסוק, שעליה מצביעה העותרת, תחומה ומצומצמת, ואינה מצדיקה ביקורת שיפוטית-חוקתית על חקיקה ראשית. בהקשר זה נאמר, כי הגבלת חופש העיסוק מתייחסת ליום עבודה אחד, ובימים כתיקונם מדובר באחת לכמה שנים. מכאן, שגם אם לצעיר מסוים לא מלאו 21 שנים במועד הבחירות הקרב ובא, הוא יוכל להציע את מועמדותו לשמש בתפקיד במערכות הבחירות הבאות, לאחר שיגיע לגיל הכשירות. מעבר לכך נטען, כי ישנם כמה וכמה תפקידים מטעם ועדת הבחירות, שאותם יכולים למלא צעירים בני 18 ומעלה, גם אם בשכר נמוך מעט מזה של מזכירי ועדות קלפי.
השופטים דחו את העתירה ואף חייבו את העותרת בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקלים וכתבו בהחלטתם כי התיקון הנדון אינו עולה כדי פגיעה חוקתית בזכות לחופש עיסוק העשויה להצדיק ביקורת שיפוטית, וכי לא נפל פגם בהליך החקיקה.
"ועדת החוקה", נכתב בהחלטת העליון, "קיימה שני דיונים ממושכים בנוגע להצעת החוק, חברי הכנסת היו ערים לתיקון מושא העתירה, ואף התעכבו עליו לא מעט במהלך הדיון שקדם להעלאת ההצעה לקריאה ראשונה. בהמשך, בעת ששבו לדון בתיקון זה, בשלב הכנת ההצעה לקריאה שניה ושלישית, בחרו חברי הכנסת לנהוג אחרת, ולא הרבו לעסוק בתיקון זה, אף שנאמר להם במפורש כי בדיון הראשון התעורר ויכוח לגביו, והיתה להם אפשרות לעוררו מחדש".
השופט סולברג, שכתב את ההחלטה, הוסיף: "במצב דברים זה, אין כל מקום להשוואה משם לכאן. לא ניתן לטעון כי עקרון ההשתתפות נפגע בענייננו. אדגיש, העקרון האמור אינו מתיימר לחייב את חברי הכנסת להשתתף בדיון השתתפות ערה. מטרתו היא לבחון אם ניתנה אפשרות כזו; לא אם נעשה בה שימוש בפועל. זכות זו שמורה לחברי הכנסת, ברצותם ירחיבו וברצותם יקצרו… אשר על כן, משנמצא כי התיקון אינו פוגע פגיעה משמעותית בחופש העיסוק; כי אינו מקים פגיעה לא שוויונית הקשורה בכבוד האדם; וכי לא נפל פגם בהליך החקיקה, ודאי לא כזה המצדיק התערבות שיפוטית בדבר חקיקה של הכנסת".
________________________________________________
