האם נישואין מחוץ למדינה שומרים על הזהות היהודית?

הנישואין אמנם אזרחיים אבל  האם הגירושין לרוב כן יתנהלו על פי הדין הרבני?

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה ההולכת ומתגברת של נישואין אזרחיים. חקיקה הפכה את הנישואין אזרחיים בחו"ל ,לנוחה יותר, למשל בהתנהלות מול הביטוח הלאומי או מול רשות המיסים. בעצם זוגו אשר התחתן בחו"ל, נרשם במשרד הפנים בדיוק כמו זוג אשר התחתן דרך הרבנות.

מדינת ישראל מכירה בנישואין שנערכו בחו"ל בכ-50 מדינות. לכן לאותם זוגות הרוצים להימנע מחתונה דרך הרבנות, יש לא מעט אפשרויות ליעדים ועלויות והם חופשיים לבחור כיצד להתחתן ובתנאים שלהם.

האפשרות להינשא בחו"ל כמובן נוחה ביותר במקרה שאחד מבני הזוג אינו יהודי.

ישנם מקרים בהם בית הדין הרבני פוסק כי אינו מכיר בנישואין ולכן אין גם צורך בגירושין, בעצם הנישואין מבוטלים כלא היו.

אך במקרה שרוצה הזוג להתגרש, הסמכות העליונה היא עדיין בית הדין הרבני. זוג אשר התחתן בחתונה אזרחית בחו"ל עדיין נרשם במשרד הפנים, וכאשר שני בני הזוג הם יהודים, נשמרת זהותם כיהודים והנישואין מוכרים בפני הרבנות בישראל.

כשאחד מבני הזוג אינו יהודי, ניתן לסיים את הנישואין בבית הדין לענייני משפחה. כאשר שני בני הזוג הם יהודים, אשר התחתנו בחתונה אזרחית מבקש לסיים את הנישואין, הם פונים לבית הדין לענייני משפחה. אך זוהי איננה התחנה האחרונה בדרך. בית הדין לענייני משפחה מעביר את הבקשה אל נשיא בית המשפט המקומי. בשביל לקבל החלטה ,יש על נשיא בית המשפט להעביר את העניין לחוות דעת של בית הדין הרבני. בית הדין הרבני הוא זה שקובע אם הסמכות להתיר את הנישואין היא שלו. לכן ברוב המקרים, גם זוגות שנישאו בחתונה אזרחית מוצאים עצמם מתגרשים ברבנות.

בני זוג אשר נישאו בנישואין אזרחיים מוגדרים כידועים בציבור. "חסרון מובהק של "מוסד" הידועים בציבור", אומרת עורכת הדין זהבית דבי, "בניגוד לזוג שנישא דרך הרבנות, הוא שהמעמד אינו מוגדר מראש ונתון לשיקול דעתו של בית המשפט.  כן עלולים זוגות הידועים בציבור להישאר נטולי זכויות כלכליות לאחר הפרידה.

אך ישנם גם יתרונות:
כשזה מגיע לתשלום מסים, עדיף מבחינה כלכלית מצבם של הידועים בציבור על מצבם של בני זוג נשואים, בעיקר עבור אלה בעלי הכנסה גבוהה. זאת מפני שה שפקודת מס הכנסה מחשבת לעתים את הכנסתם המשותפת של בני הזוג. על ידועים בציבור לא חלים כללי חשוב אלה.  בנוסף לידועה בציבור ישנה עדיפות בעניין הרכוש. לאחר הוכחת מעמדה כידועה בציבור, (על פי מבחנים שונים שעורך בית המשפט לקביעת מעמדה),  האישה זכאית למחצית ממה שצבר הזוג במהלך הזוגיות. אישה נשואה לעומת זאת, כפופה לקריטריונים יותר מורכבים לגבי חלוקת הרכוש בעת הגירושין.

לסיכום, "מאחר מהמעמד של זוג אשר נישא בנישואין אזרחיים, אינו לחלוטין ברור ומובהק בעיני בין הדין, כפי שהוא לגבי אנשים אשר נישאו כדת וכדין בישראל, מומלץ מאוד לנסח מראש הסכם לגבי צבירת זכויות, חובות ורכוש, אשר יעגנו את זכויותיהם של בני הזוג. אחרת תישאר ההחלטה בידי בית המשפט." אומרת עורכת הדין זהבית דבי מומחית לדיני משפחה