שופטת בית משפט השלום בפתח תקווה, אשרית רוטקופף, הורתה לעיריית פתח תקווה לשלם פיצויים בסך 225 אלף שקלים, כולל הוצאות ושכ"ט עו"ד לתובע בגין נזקי גוף שנגרמו לטענתו, עת נפל במדרגות בעת שביקש להיכנס לבניין מגורים.
לטענת התובע, בן ה-43, הוא הלך אל חברתו והיה צורך לרדת מספר מדרגות כדי להגיע לביתה ובעת שהתובע פנה אל כיוון המדרגות ובטרם הספיק לדרוך על המדרגה הראשונה, נכנסה לפתע רגלו במרווח או שקע שנוצר בין אבני ריצוף המדרכה לבין המדרגה העליונה. כתוצאה מההיתקלות במדרגה הבולטת, הוא נפל והתגלגל במדרגות וכתוצאה מכך נחבל. כן, טען התובע כי הרחוב היה חשוך ולא הייתה תאורה כלל או כזו שלא אפשרה לו להבחין במכשול. בנוסף, טען התובע כי לא היה מאחז יד לצדי המדרגות אשר ייתכן כי היה מאפשר לו לאחוז בו ולמנוע את הנפילה, הגם שטרם הספיק להגיע אל המדרגות עצמן.
לטענת התובע, הוא פנה בעקבות פגיעתו לטיפול ובדיקות רפואיות, והוא אובחן כסובל מקרע של הרצועה הצולבת הקדמית בברך שמאל, ובעקבות כך נזקק לניתוח ארתרוסקופיה לשחזור הרצועה הצולבת הקדמית ובהמשך לטיפולי פיזיותרפיה. ולתביעה צירף חוות דעת מטעם מומחה מטעמו, בה נקבע כי נותרה נכות צמיתה בגין פגיעתה בשיעור 10%.
נפילתו זו נגרמה לטענת התובע, כתוצאה מרשלנות העירייה, אשר היה באחריותם, בין היתר, לדאוג לתחזוקת המדרגות ומעבר תקין ומסודר, ובתוך כך היה עליהם לדעת כי ישנו מרווח או שקע בין ריצוף המדרכה לבין המדרגות וכי ישנו הפרש גבהים בין המדרכה לבין המדרגה העליונה. בנסיבות אלה נטען כי הדבר מהווה מפגע מסוכן לבטיחות הבאים והשבים.
העירייה הכחישה בכתב הגנתה את עצם קרות התאונה וכן את אחריותה לה, ובתוך כך נטען כי התאונה הנטענת אירעה בשטח פרטי ועל כן לעירייה לא הייתה יכולה להיות כל שליטה על נסיבות המקרה ולא יכלה ולא צריכה הייתה לצפות את האירוע. לחילופין, נטען כי התובע הוא שגרם במעשיו ומחדליו הרשלניים לאירוע, וניתק כל קשר בין מעשי העיריה והרשלנות המיוחסת לה.
השופטת רוטקופף, הגיעה לכלל מסקנה כי עלה בידי התובע להוכיח את גרסתו באשר לנסיבות האירוע ונפילתו ארעה בעקבות היתקלות ברצועת הרוחב השקועה שבין השביל/מדרכה הציבורית לגרם המדרגות ואשר נגרמה נוכח פערי הגובה והקושי להבחין בכך בשעת לילה מאוחרת.
השופטת לא קיבלה את טענת העירייה כי המקום באחריות פרטית ופגיעת התובע נגרמה עקב התרשלות העירייה ולא הבניין. "קיומה של הרצועה השקועה", נכתב בפסק הדין, "אשר הביאה להיתקלות התובע במדרגה הראשונה של גרם המדרגות, במצבה בזמנים הרלוונטיים לתאונה, הינה בבחינת סיכון בלתי סביר שיצרה העירייה. מטעם העירייה העיד מנהל מחלקת פיתוח בעירייה והוא ציין בעדותו בין היתר, כי הרצועה מהווה 'ממשק' בין השטח הפרטי לציבורי כאשר לטענתו במהלך הפיתוח שנעשה בעבר בשביל העיריה היא שדואגת לבצע את החגורה באותו ממשק".
"העדר המחלוקת", נכתב עוד, "אודות קיומו של הפרש גבהים בין הרצועה שלפני המדרגה הראשונה לבין אבני המדרכה במועד התאונה, מלמד בהכרח על אחד מהשניים, או שלא בוצע ממשק ראוי (אשר היה בו לגשר על פערי הגובה) מיד בסמוך לאחר סיום עבודות שביל האבנים המשתלבות או שהעירייה לא תחזקה כראוי את אותו ממשק, משך כל אותן שנים שחלפו ממועד העבודות. כך או כך, בשני מקרים אלה העירייה היא זו שחבה באחריות לקיומו של הסיכון".
________________________________________________
