שופט בית משפט המחוזי בירושלים, אלי אברבנאל, פסל את זכיית חברת שופרסל במכרז בסך 700 מיליון שקלים, לחלוקת תווי מזון לזכאים ברשויות המקומיות בישראל והורה למשרד הפנים להחזיר את הדיון לוועדת המכרזים, על מנת שתקבל במכרז החלטה מחודשת.
על פי תנאי המכרז שהוצא, הזוכה בו יידרש להנפיק תווי מזון בדרך של הטענת ערכם בכרטיסי חיוב ואספקתם לזכאים, תחילה במסירה פיזית ולאחר מכן בדרך של הטענה מרחוק בפעימות שייקבעו בתקופת המכרז. תקופה זו עומדת על שנתיים, וניתנת להארכה עד שש שנים בסך הכול. רשימת הזכאים תיקבע על פי מבחני הכנסה, ותועבר לזוכה לשם הפצת הכרטיסים. את הכרטיסים הנטענים אפשר יהיה לממש בנקודות מכירה שעיקר עיסוקן מכירת מזון.
דגש במכרז הושם על מניעת רכישה של מוצרי טבק, אלכוהול ואלקטרוניקה באמצעות תווי הקנייה, על מנת שישמשו לרכישת מוצרי מזון בלבד. בדרך זו יחולק בין הזכאים סכום של 700 מיליון שקלים "לצורך הגברת הביטחון התזונתי" שלהם. על פי תנאי סף שנקבע במכרז, "התו המוצע יאפשר רכישה בנקודות מכירה לממכר מזון ברחבי הארץ, הפרוסים על פני 100 רשויות מקומיות לפחות, כשבכל מקרה התו יאפשר רכישה בנקודות מכירה המצויות בכל הרשויות המקומיות המונות מעל 20 אלף תושבים, בהתאם לרשימה…". עוד נקבע במכרז כי אחד מרכיבי האיכות ינוקד בהתאם למספרן של נקודות המכירה הנזכרות בהצעה.
הצעת שופרסל נוקדה בניקוד הגבוה ביותר בשני האזורים, בשל יתרון שהיה לה על המציעים האחרים הן בניקוד הצעת המחיר והן בניקוד האיכות בהצעתה. בניקוד האיכות נהנתה שופרסל מיתרון ניכר על מתחרותיה בנוגע לרכיב שעניינו מספר הרשויות המקומיות שבהן נמצאות נקודות המכירה הנזכרות בהצעתה, וכן ברכיב שעניינו מספר נקודות המכירה הכולל הנזכרות בהצעה. העותרת ציינה בהצעתה 1,627 נקודות מכירה בשני האזורים – 370 מהן סניפים של מרכולים שבבעלותה ובבעלות חברה העובדת בשותפות עמה, ויתרתן בתי עסק המחויבים על פי הסכמי סליקה לכבד כרטיסי חיוב שמנפיקה חברת כאל.
עם קבלת פרוטוקול דיוני הוועדה ומסמכים נוספים, פנתה עמותת פתחון לב, מספר פעמים לוועדת המכרזים, והעלתה טענות כנגד תוצאת המכרז. בין היתר הציגה העותרת ממצאי בדיקה שערכה, שממנה עולה כי 100 מתוך 1,627 נקודות המכירה ששופרסל ציינה בהצעתה אינן פועלות, וכי בעליהן של נקודות מכירה נוספות אינם יודעים דבר על המכרז האמור ועל החובות האמורות לחול עליהם במסגרתו.
בעקבות פנייתה של ועדת המכרזים לזוכה, אישרה שופרסל כי את הצעתה הגישה ללא קבלת הסכמתם של בעלי נקודות המכירה (למעט 370 הסניפים הנתונים לשליטתה) וללא קבלת התחייבותם לעמוד בתנאים שנקבעו במכרז ובהצעתה של הזוכה, ואף ללא בדיקה אם בתי העסק האמורים פועלים. בתום בחינת טיעוני פתחון לב בנושא האמור ובנושאים נוספים, החליטה הוועדה לאשרר את החלטתה המקורית.
השופט אברבנאל שכאמור ביטל את זכיית חברת שופרסל קבע כי עיקר המחלוקת הנטושה בין הצדדים, עניינה בשאלה אם שופרסל רשאית הייתה להציג בהצעתה נקודות מכירה בטרם פנתה אליהן וקיבלה את הסכמתן ואת התחייבותן לשתף פעולה עמה ולעמוד בתנאי המכרז וכן בתנאים הנזכרים בהצעתה ובמקרה הזה הדין בשאלה זו עם עמותת פתחון לב.
"לא די", כתב בהחלטתו, "בעצם קיומם של הסכמי סליקה בין בתי העסק האמורים לחברת כאל כדי לאפשר לשופרסל להציג בתי עסק אלה כנקודות מכירה בהצעתה. אף שלא נקבע במכרז תנאי מפורש הדורש קבלת הסכמה מראש מבתי העסק לשם הכללתם בהצעה, עיון במכרז ובתנאיו ואף עיון בהצעת שופרסל, מעלים כי בלא קבלת הסכמה והתחייבות מראש מצדם של בתי העסק לשתף פעולה עם שופרסל, לא ניתן לצפות כי יספקו את השירות הנדרש".
השופט אברבנאל הוסיף: "שופרסל לא קיבלה את הסכמתן של נקודות המכירה ואת התחייבותן לעמוד בתנאי המכרז ובתנאי הצעתה. משכך, אף בלא להידרש לשאלה אם הצעת שופרסל לוקה בתכסיסנות ובפגיעה בפרטיות, יש לקבוע כי ההצעה אינה עומדת בתנאי המכרז, לרבות בתנאי סף שבו, ואף אינה מקיימת את שהתיימרה להציג בהצעה עצמה. החלטת ועדת המכרזים לאמץ את טענת שופרסל, ולפיה אין מניעה להגיש את ההצעה ללא קבלת הסכמתם של בעלי נקודות המכירה, אינה עולה בקנה אחד הן עם תנאי המכרז והן עם פרטי הצעתה של שופרסל, ומשכך דינה להתבטל".
________________________________________________
