שופט בית משפט השלום בראשון לציון, עמית מיכלס, גזר 5 וחצי שנות מאסר וחמישים אלף שקלים קנס על צעיר שהקים מעבדה לזיוף שטרות כסף. על אחיו שהיה שותף עימו בזיוף הכסף גזר השופט 16 חודשי מאסר ו-10 אלף שקל קנס.
השניים, הורשעו בעבירות של זיוף שטרי כסף בערכים של 100 ו-200 שקלים, אותו הפיצו ל-22 סוחרי משנה שהזרימו את השטרות למחזור הכסף במדינה. ההערכה היא שבדרך זו הוזרמו מאות אלפי שקלים לשוק. הנאשם המרכזי בנה מעבדה בשני בתים בהם התגורר, כאשר בפרק זמן של כשבועיים עברה המעבדה לבית אחיו. במעבדה החזיק בין היתר מחשב, מדפסות, גיליוטינות חיתוך, טיונרים, מכונות למינציה, ראשי דיו, מיכל לכה, קבצים ייעודיים של שבלונות של השטרות, וסלילים מתכתיים בצבעים סגול צהוב ששולבו לרוחב השטרות על מנת לשוות להם מראה אותנטי.
לבית המשפט הוגשה גם חוות דעת של בנק ישראל ממנה עלה כי בשנים האחרונות מזוהה מגמה של גידול בכמות זיופי השטרות בישראל, בשל התפתחות האמצעים הטכנולוגיים המאפשרים לפעול באמצעות מדפסות דיו ומכונות ביתיות, להבדיל מבעבר, אז דרשה מלאכת הזיוף שימוש בציוד תעשייתי, ייחודי ויקר.
"הנזקים", כך על פי חוות הדעת, "כתוצאה מזיוף מטבע כוללים פגיעה במוניטין של המדינה ובנק ישראל, לרבות אובדן אמון הציבור במטבע, נזקים כלכליים לאורך שרשרת משתמשי המטבע – סוחרים, לקוחות, בתי עסק – וחשיפה לנזק כספי למי שאצלו מתגלה המטבע המזויף. כמו כן, התופעה גורמת לבזבוז משאבים פרטיים וציבוריים המושקעים בטיפול בה".
השופט מיכלס קבע כי הרקע לביצוע העבירות הוא בצע כסף. לדבריו, מכתב האישום עולה שהנאשם גרף לכיסו סכומי כסף, אמיתי, נאים. "על רווחיו של הנאשם", כתב בגזר הדין, "ניתן ללמוד, למשל, מאחת העסקאות, במסגרתה מכר שטרות מזויפים בהיקף של 300 אלף שקלים תמורתם קיבל 26 אלף שקלים, לכל הדעות הכנסה משמעותית ל-3 ימי עבודה שנדרשו לו להדפסת השטרות".
הנאשם המרכזי, כך לפי גזר הדין, ייצר את השטרות ומכר אותם תמורת כסף אמיתי. כך ביצע 39 עסקאות על פני תקופה של כתשעה חודשים. חלקו של אחיו, של הנאשם השני, היה מצומצם באופן יחסי. "לצד האמור", כתב השופט, "אין להקל ראש במעשיו שכאמור, החזיק בביתו 'מעבדה' פעילה במשך שבועיים ימים, יחד עם אחיו. יתרה מכך, בשתי הזדמנויות קשר עם אדם אחר למכור לו כסף מזויף, בהיקף כולל של 3,300 שקלים".
______________________________________________
