עיריית אילת עתרה לבג"צ בגלל העורב ההודי

על רקע אוזלת היד המתמשכת של משרדי הממשלה בהתקנת תקנות בנושא סדרי צידתו של העורב ההודי המפר את השקט ומהלך אימים כבר שנים בעיר אילת, עתרה השבוע עיריית אילת לבג"צ למתן צו על תנאי לשרים להפעיל את סמכותם לפי סעיף 16(4) בחוק הגנת חיית הבר, ולהתקין תקנות בדבר שימוש בירי מבוקר כנגד העורב ההודי.
כבר עשרות שנים שהעיר אילת מתמודדת עם העורב ההודי, מין פולש ומזיק שהגיע למחוזותיה בשנת 1976 והתרבה בה לכדי מאות פרטים. העורבים ההודים הבוגרים תוקפים בני אדם, מבוגרים וילדים ומשבשים את חיי התושבים והנופשים בה. לכן פעלה ופועלת עיריית אילת כל העת למגר את התופעה על ידי הורדת קנים מצמרות עצים, שימון ביצים והצבת מלכודות. ״לצערנו, פעולות אלה אינן מספיקות״ מציין אסף אדמון, מנהל היחידה האזורית לאיכות הסביבה אילת וחבל אילות ומדגיש, כי בהיעדר היכולת להשתמש בירי מבוקר, המין הפולש והמזיק רק הולך ומתרבה. הסיבה לכך שהעורב ההודי בינתיים הוא צרתה של עיריית אילת בלבד (ושל שכנתה העיר עקבה שבירדן) נובעת מכך ששטח הערבה מצפון לעיר מהווה מחסום מדברי טבעי שאותו טרם חצה העורב. אך דומה שהעורב החכם מתגבר גם על מכשול זה, שכן רק לאחרונה נצפה בפעם הראשונה פרט של העורב ההודי בקיבוץ יוטבתה כ- 40 ק"מ צפונית לאילת.
מין זה הוגדר בתקנות להגנת חיית הבר, תשל"ו-1976 כמין "מזיק" שהשמדתו מותרת. במסגרת זו, עד שנת 2014 פעלו רשות הטבע והגנים והעירייה למגר את התופעה על ידי ירי מבוקר שהשיג תוצאות טובות בדילול אוכלוסיית העורב המזיק. אולם בשנת 2014 התקבלה הוראה מהמשטרה להפסיק את הירי המבוקר. אז היו באילת 250 עורבים וכיום בשל הפסקת השימוש בירי מבוקר, ישנם למעלה מ 1,000. זו הסיבה שבהובלת ראש עיריית אילת – מאיר יצחק הלוי פעלה העירייה כבר משנת 2015 מול משרדי הממשלה להחזיר את הירי המבוקר אולם עד כה ללא הצלחה. בשל אוזלת היד כאמור של משרדי הממשלה, אינה מסוגלת העירייה מסוגלת לקיים את חובתה הבסיסית ולספק הגנה לתושביה. משכך ובהעדר צידוק או הסבר סביר אחר לאיטיות המופלגת שבה מטופל הנושא, לא נותר לעירייה כל מוצא אחר אלא להביא כאמור את העניין להכרעתו של בג"צ כדי שיקצוב למדינה מועדים להשלמת מלאכת התקנת התקנות. משכך, הגישה העירייה עתירה לבג"צ כנגד השר להגנת הסביבה, המשרד להגנת הסביבה, שר החקלאות, רשות הטבע והגנים, היועץ המשפטי לממשלה, המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל. "תושבי אילת אינם הפקר" אמר ראש העירייה – מאיר יצחק הלוי והוסיף: "לא נסכים לעמוד חסרי אונים למול מין פולש ומזיק שאינו טבעי בסביבתנו ופוגע פיזית בתושבי העיר ובטבע הייחודי לה". בית המשפט קבע, כי על המשיבים להגיש תגובה מקדמית עד ליום 7.11.2019.
העורב ההודי שהינו מין פולש בניגוד לעורב האפור, שהינו מין מתפרץ המצוי בשאר חלקי הארץ, חי כאמור באילת בחבורות (מתלהק/מתגודד) וידוע בתוקפנות גבוהה וחמורה יותר, במיוחד בעונת הקינון בין החודשים אפריל עד יוני, במהלכה עולה מידת וחומרת התוקפנות של העורבים כלפי בני אדם, בעלי חיים וגם בערכי הטבע. התבססותו מסבה נזקים רבים, וסכנות רבות, ביניהם: איום על שלומם וביטחונם של תושבי העיר והמבקרים בה, פגיעה במערכת האקולוגית הקיימת ובמגוון הביולוגי המקומי, פגיעה בענף החקלאות, נשיאת מחלות, הסבת מטרדי רעש ולכלוך לתושבים בכל רחבי העיר, בגלל כל אלה ישנה פגיעה באיכות חיי התושבים ובביטחונם האישי ובעיקר בענף התיירות.
 
לצד כל הפעולות בהן נוקטת העירייה, עמדת כל הגורמים המעורים בסוגיה זו, היא שללא טיפול משלים של ירי מפוקח ומבוקר (בידי מומחים מורשים) בעורב ההודי בשטח בנוי/עירוני באילת להשמדת פריטים וקינים, לא ניתן למגר את בעיית העורב ההודי.
על רקע האמור ובעקבות פגיעות חוזרות ונשנות של עורבים בתושבים, עתרה כאמור עיריית אילת לבג"ץ בסוגיית הירי המבוקר המהווה כאמור הפתרון היחיד היעיל לדילול אוכלוסיית העורבים ולמיגור התופעה. בעתירה שהוגשה באמצעות עורכי הדין עופר בראון ויובל שרמן ממשרד שביט בר-און גלאון צין יגור ושות' ציינו באי כוח העירייה, כי הנחיות הירי אמורות להיות פשוטות וקלות לניסוח, אך משרדי הממשלה אינם מצליחים לגבש נוסח הולם של תקנות כאמור במשך שנים, ובהעדרן נמנע השימוש בירי למיגור ולדילול פרטי אוכלוסיית העורב ההודי והסיכון לאוכלוסייה האזרחית, ולילדים בפרט, הולך ומתעצם. משך זמן של 4 שנים להסדרת עניין טריוויאלי זה הוא לכל הדעות פרק זמן בלתי סביר בעליל. המדובר במחדל שמצדיק התערבות מצד בג"ץ בקציבת מועדים להשלמת המלאכה והשבת הסדר לאילת. כן יש לתת את הדעת על כך שירי מבוקר מבוצע בשטחים מיושבים למטרת מיגור בעיית מזיקים והרחקתם במקרים דומים אחרים. כך למשל, בהנחיית השר להגנת הסביבה הוציאה רשות הטבע והגנים היתר כלל ארצי לתקופה של עד שלוש שנים המאפשר ירי בשפני סלע; כמו כן במקרים אחרים מבוצע ירי לצורך דילול חזירי בר שאיבדו את הפחד הטבעי מאדם ופולשים לשכונות מגורים בחיפה. אין כל סיבה שעיריית אילת תופלה לרעה ויטילו עליה מגבלות נוקשות שמונעות ממנה לקיים את חובתה הבסיסית כלפי תושביה ולשמור על ביטחונם.
כאמור מדובר אמנם בבעיה מקומית ממנה סובלים בעיקר תושבי אילת והמבקרים בה, אך ללא התערבות וטיפול דחוף בדילול האוכלוסייה של מין מזיק זה, מין עורב זה עלול להתפשט גם לחלקים נוספים של מדינת ישראל.