שופטת בית משפט השלום בנתניה, מרב גרינברג, גזרה 28 חודשי מאסר על נאשם שהורשע בעבירות חמורות של אלימות במשפחה, לאחר שהגיע שיכור, לבית גרושתו, ובעודה מנסה להרדים את בנם הפעוט, נכנס לבית בניגוד לצו הגנה שהוצא נגדו, והחל במסע התעללות תוך שימוש באלימות פיזית קשה ואיומים על חיי האישה וילדיהם. "בנוכחות הילדים, ללא טיפה של רחמים, כלא אותם בביתם, הצליף באשתו וחבל בה, החזיק בסכין, ושב ואיים כי יהרוג אותם. הנאשם לא חמל גם על ילדיו, הכה את בתו הקטינה שניסתה להגן על אמה, ולא שעה לבכי ילדיו ותחנוני המתלוננת, שביקשו ממנו להפסיק ולעזוב את הבית", לשון גזר הדין.
על פי כתב האישום, מתואר אירוע אלימות מתמשך וחמור, שהחל בערב יום שישי, הגיע הנאשם שיכור ומפר את צו ההגנה, מיד שנכנס נעל את הדלת, נטל את מפתח הבית, הורה לאישה לשתוק כי "היום אני המנהל", בעודו ממשיך לשתות מבקבוק יין שאחז בידיו.
הנאשם נכנס לחדר השינה, שם שהו המתלוננת וילדיהם, התקשר לאחיינה של המתלוננת וביקש ממנו לקנות לו סיגריות ואמר למתלוננת: "הוא לא יודע מה אני אעשה לדודה שלו". בהמשך דרש שתמסור לו מכשיר הטלפון שלה והיא סירבה. משכך, התיישב על מיטתה, בסמוך לילדים, הדליק מצית וקירב לאצבעות רגליה של המתלוננת, והיא בתגובה מסרה לו את הטלפון.
הנאשם, נטען באישום, השליך את הטלפון על הרצפה. בהמשך בשעה 01:00, אמר לה שמתכוון לצאת לקנות סיגריות ולנעול את הדירה, המתלוננת ביקשה שלא יעשה כן והנאשם השיב לה: "למה, שכבת עם מישהו?", והמתלוננת בשל חששה ממנו החלה להחמיא לו ולנסות לפייסו. או אז, נטל מחליק שיער חשמלי שהיה מונח בסמוך, והצליף בה באמצעות כבל המחליק ברגליה, ובאמצעות גוף המכשיר בכתפיה, ברגליה ובידיה וכן הכה בה מכת אגרוף בפניה ובעינה.
כתוצאה מתקיפתו, נגרמו למתלוננת חבלות. באותן נסיבות, הוא היכה גם את הילדה בראשה ובידיה ועוד איים עליהם שאם מישהו יצלצל בדלת, זה הסוף שלהן. בתגובה אמרה המתלוננת שהיא עומדת להתעלף, והנאשם השיב, כי אם תעשה כן, ידקור אותה. על כן ניסתה המתלוננת להתחנן שיעזוב אותם, כשילדיה בוכים והנאשם חזר על איומיו, שאם מישהו יצלצל בדלת, "אתם מתים היום".
הנאשם יצא מהחדר, נטל סכין מטבח גדולה ורץ לכיוון חדר השינה במהירות אך המתלוננת סגרה את הדלת ואמרה לילדיה, שאם לא ישתקו, הנאשם יהרוג אותם. הנאשם השליך את הסכין על הרצפה, והמתלוננת יצאה מהחדר כשהיא אוחזת בבנם התינוק, ומבלי שהבחין, בעטה בסכין אל מתחת לספה. הנאשם המשיך לאיים עליה עד שנרדם, שיכור, במיטתה.
למחרת בשעת צהריים, התעורר והבחין בחבלות על גופה של המתלוננת, הנאשם איים עליה שלא תתקשר למשטרה וכי "אם תתקשרי למשטרה, גם אני אהיה בכלא שנה שנתיים אני אצא, אני אמצא אותך, אני אחתוך אותך ידיים לבד, רגליים לבד, כמו שראית אצלנו בבניין קומה ראשונה, כך אני יעשה לך".
בהמשך עזב את הדירה ושב למקום, אך המתלוננת הזעיקה משטרה. כשהגיעו השוטרים למקום, הפציר בה שלא תדבר איתם, וכשאחיה הגיע למקום ביקש גם ממנו שהמתלוננת לא תתלונן.
השופטת גרינברג ציינה בגזר הדין, כי במעשיו אלו פגע הנאשם פגיעה קשה בשלומה וגופה של המתלוננת, בבטחונה ובכבודה. עוד פגע בשלומם הנפשי של ילדיו ובגופה של בתו. "בנוכחות הילדים", כתבה השופטת בגזר הדין, "ללא טיפה של רחמים, איים על המתלוננת, אם ילדיו, כלא אותם בביתם, הצליף בה וחבל בה, החזיק בסכין, ושב ואיים כי יהרוג אותם. הנאשם לא חמל גם על ילדיו, הכה את בתו הקטינה שניסתה להגן על אמה, ולא שעה לבכי ילדיו ותחנוני המתלוננת, שביקשו ממנו להפסיק ולעזוב את הבית".
השופטת גרינברג הוסיפה: "הנאשם פעל נגד המתלוננת באלימות ברף גבוה, תוך שימוש במחליק שיער, הצליף והכה בה וגרם לה חבלות בכל גופה. תמונות החבלות מלמדות יותר מאלף מילים, מעדות המתלוננת ניתן היה ללמוד, כי רק כפסע היה בין גרימת נזק רב יותר לשלומם של המתלוננת וילדיהם, לולא קור הרוח ואמץ הלב, שהפגינה במהלך כלל האירועים. ניתן רק לשוות בדמיוננו, את הצלקות הקשות שחרט בנפש ילדיו, כשאלו מביטים בו בעיניים מבועתות ,חסרי אונים, מכה ללא רחם, באמם ומאיים כי יהרגם".
_____________________________________________________