שופטת בית משפט השלום בירושלים, ג'ויה סקפה שפירא, גזרה ארבעה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 2,500 שקלים, על תושב ירושלים, שהורשע על פי הודאתו, בעבירות של החזקת טובין הנושאים סימן מסחר רשום ללא היתר לשם מסחר בהם ומכירת טובין שסומנו שלא כדין. השופטת דחתה את בקשת הפרקליטות להטיל על הנאשם עונש של עבודות שירות, מאחר ומדובר במדיניות חדשה שגובשה בבוקר הדיון.
הנאשם, הוא בעלים של חנות ביגוד והנעלה בירושלים אשר לפני כשנה וחצי הציע למכירה בחנותו 992 פריטי לבוש והנעלה הנושאים סימנים מסחריים רשומים של חברות אחרות ובהן המותגים Blundstone, Louis Vuitton, Lacoste, Calvin Klein, Diesel, Tommy Hilfiger, Fila, Adidas. הנאשם טען שלא ידע שאסור למכור מותגים מזויפים וידיעתו שמדובר במותגים מזויפים נבעה מעצימת עיניים וכי פריטים דומים נמכרו גם בחנויות הסמוכות לחנות שלו.
התביעה ביקשה לקבוע בעניינו של הנאשם מתחם עונש הולם שבין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות למספר חודשי מאסר בפועל, תוך שהדגישה את הערכים המוגנים, הנזקים האפשריים כתוצאה ממעשים אלה ותמכה עמדתה בפסיקה. התביעה הודיעה גם כי פרקליטות מחוז ירושלים גיבשה מדיניות ענישה חדשה בעבירות מסוג זה וביקשה לגזור על הנאשם שלושה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.
למרות בקשת הפרקליטות על שלושה חודשי עבודות שירות, השופטת סקפה שפירא, בחנה את מדיניות הענישה הנוהגת בגין מכירת מותגים מזויפים שמלמדת על ענישה מגוונת הנעה בין מאסר על תנאי וקנס לבין מספר חודשי מאסר בפועל ולא קיבלה את עמדתה העונשית של המאשימה שטענה כי גיבשה מדיניות חדשה ביחס לעבירות שבהן הורשע הנאשם.
"בירור מעמיק יותר לימד כי מדובר במדיניות שגובשה בבוקר הדיון, על ידי ראש צוות בפרקליטות המחוז בהתייעצות עם סגן פרקליטות המחוז, והיא ייחודית למחוז ירושלים שעה שהעבירות אינן מייחדות דווקא מחוז זה. ב"כ המאשימה לא הציגה כל הסבר להצדקה לשנות מדיניות ענישה ולהחמרה בענישה דווקא בעת הזו. הדברים נאמרים ביתר שאת, שעה שבמישור הארצי נראה שההתייחסות לעבירות מסוג זה מקלה יותר, ולא פעם נסגרים תיקים דומים בדרך של הסדר מותנה", כתבה השופטת סקפה שפירא.
השופטת הוסיפה: "הנאשם החזיק כמות לא מבוטלת של פריטי לבוש והנעלה, קרוב ל-1000 פריטים מזויפים והעמיד אותם למכירה. לא נטען כי איזה מהפריטים נמכר, ומכאן שהגם שפוטנציאל הנזק שעשוי היה להיגרם לבעלי סימני המסחר וללקוחות הוא גדול, בסופו של יום מידת הפגיעה שגרמו מעשיו של הנאשם אינה גדולה. עם זאת, לא ניתן לומר כי לא נגרמה פגיעה כלל, שכן די בעצם הצגתם של הפריטים המזויפים והעמדתם למכירה, כדי לגרום לזילות של סימן המסחר ולפגיעה בו. העבירות שביצע הנאשם לא בוצעו באקראי אלא דרשו תכנון והיערכות ואולם אשקול גם את העובדה כי עוצמתו של היסוד הנפשי במקרה דנן, היתה נמוכה – עצימת עיניים בלבד, וכי הנאשם נהג כפי שנהגו שכניו הסוחרים".
___________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת ג'ויה סקפה שפירא
