לבית המשפט העליון, הוגשה הודעת ערעור, על אי הרשעתו של נער בן כ-17.5 מצפון הארץ, שנשא בתיק בית ספר תת מקלע ומחסנית, הסתובב עמם באזור מגוריו ונסע ברכב עם שני חבריו כשהנשק בתיקו.
המדובר בנער, אשר כאמור, נשא תת-מקלע מאולתר ומחסנית תואמת בתיק בית ספרו, בין מחברות הלימוד שלו. הנאשם התהלך עמו ביישוב מגוריו בקרבת בית ספר, ונכנס עמו לרכב עם שני חבריו, קטינים אף הם. מדובר היה בנשק התקפי תקין, שבכוחו להמית אדם, אשר הובל בלב יישוב מגורים ובין נערים צעירים חפים מפשע.
הקטין הודה במסגרת הסדר טיעון, ללא הסכמה עונשית, בעבירת הובלה ונשיאה של נשק מסוג תת-מקלע מאולתר ומחסנית תואמת. בית המשפט המחוזי לנוער בחיפה, קיבל את המלצת שירות המבחן להימנע מהרשעתו של הקטין, והטיל עליו 6 חודשי מבחן, 200 שעות של"צ, קנס כספי והתחייבות להימנע מעבירות נוספות.
על פי הודעת הערעור, ההימנעות מהרשעת הקטין אינה משקפת את חומרת מעשיו, אינה מרתיעה ואינה נותנת מענה להגנת הציבור. בהודעת הערעור צוין, כי עבירות הנשק מעצם מהותן כרוכות בחומרה יתרה, הנובעת מהסיכון הרב הטמון בשימוש בנשק לפגיעה בגוף ובנפש. כמו כן נטען, כי מדובר בחלק מתופעת עבירות האלימות והנשק בחברה הערבית, שהטיפול בה נעשה כיום ברמה הלאומית, ושבית המשפט קבע כי יירתם למשימה בין היתר באמצעות הטלת ענישה מרתיעה.
בערעור מבקשת המדינה מבית המשפט העליון להרשיע את הקטין ולהטיל עליו עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות – וזאת רק נוכח תסקיר חיובי בעניינו, שאחרת הייתה עותרת להטלת מאסר לריצוי בפועל. בהודעת הערעור צוין, כי דווקא רקעו הנורמטיבי של הנאשם, משפחתו התומכת, כשרונו, חוכמתו וגילו שאינו צעיר מאוד ביחס לקטינים הבאים בפני בית המשפט, אינם מאפשרים לעמדת המדינה להתעלם ממלוא חומרת מעשיו, להרשיעו ולהטיל עליו ענישה מוחשית, שאינה חינוכית בלבד, ובאופן שיהיה בה כדי להרתיע אותו, ובאמצעותה – אחרים מסביבתו.
עוד הפנתה הפרקליטות לכך, שככל שגילו של הקטין קרב לגיל הבגירות – מוצדק יותר להתחשב בשיקולי הענישה |ובפרט בעקרון ההלימה בין חומרת המעשה לבין חומרת העונש". לפי הערעור, על בית המשפט |לשלוח מסר מרתיע, על מנת שנערים נורמטיביים ישקלו היטב את צעדיהם, וככל שגרסת הנאשם נכונה, כי נכנע ללחצים חברתיים – ימנעו מכניעה ללחצים או לפיתויים ומלסייע בביצוע עבירות דומות".
