שופטת בית המשפט השלום בחיפה, סיגלית מצא, דחתה את בקשתה של חברת מ.מ.ש מלונות בוטיק בע"מ לצו ארעי, שהוגשה לאחר שהוצא צו סגירה מנהלי למלון ע"י תחנת משטרת טירת הכרמל בעקבות פעילות בית המלון בניגוד להנחיית תקנות החירום בקורונה. השופטת קבעה שההחלטה להוציא צו סגירה למלון הינה "סבירה ומידתית ולא נפל בה פגם".
הדיון נערך בנוגע לפרשנות תקנה בנוגע לאירוח בבית מלון. המדינה טענה כי כעולה מנוסח התקנה ניתן להפעיל מלון לאירוח אורחים, אשר בית המלון משמש בעבורם חלופת מגורים, בין לתקופה קצרה ובין לתקופה ממושכת, והכוונה- לעובדים זרים שגרים בבית המלון, או לאדם שמקום עבודתו ומקום מגוריו אינה באותה העיר וכיוצא בכך וכי אין המדובר בהתאווררות למטרות פנאי בבית מלון. עוד טענה המדינה כי הודעת הסגירה ניתנה כדין, בהתאם לסמכות המשטרה על פי חוק, ולאחר שנמצא כי המלון הפר את הוראות התקנות שוב ושוב.
כאמור השופטת מצא, קיבלה את העמדה הפרשנית של המדינה וקבעה כי ככלל אסור לפתוח בית מלון, אלא אם מדובר בבית מלון שמשמש מיתקן אירוח המיועד לאורחים, אשר בית המלון משמש בעבורם חלופת מגורים, כל זאת בהתחשבות בתפקידם או בעיסוקם או במטרת שהייתם בארץ ובלבד שלא יפעלו מתקנים משותפים וכי שימוש למגורים שונה משימוש לנופש או לתיירות ובביטוי חלופת מגורים לתקופה קצרה אין המדובר בהתאווררות בת מספר ימים בבית מלון.
"יחידת האירוח יכולה להיחשב כחלופת מגורים", כתבה השופטת בהחלטתה, "כאשר השימוש בה מהווה, לתקופה קצרה או ארוכה, את מרכז חייו של הפרט, וכאשר השימוש משרת את ניהול שגרת חייו. שימוש למגורים הנו שונה ונפרד משימוש לנופש או לתיירות, בין אם זה ארוך ובין אם קצר. ועוד, שימוש כחלופת מגורים הנו הכרחי, ולו לפרק זמן קצר – להבדיל משימוש לתיירות או נופש המבוצע מבחירה, כשקיימת חלופה אפשרית, הישארות במקום המגורים".
השופטת מצא הוסיפה: "אף איני מקבלת את טענת המבקשת כי הגבלת השימוש בחדרי המלון בלבד, גם אם לצרכי תיירות או נופש, אינה משרתת את תכלית התקנת התקנות ולפיכך אינה מידתית. תכלית התקנות הנה מניעת התפשטות נגיף הקורונה, בין השאר על דרך של איסור התקהלות ומגע בלתי הכרחי בין זרים. ברי כי קיים הבדל בין מלון בו תחלופת האורחים גבוהה, כמתבקש בכל הנוגע לאירוח למטרות תיירות או נופש, לבין מלון בו תחלופת האורחים נמוכה. הבדל זה הנו הבדל רלבנטי בכל הנוגע לסכנה להידבקות בנגיף, ולפיכך האבחנה – מותרת". לאחר החלטה זו בית המלון ביקש שלא לדון בעתירה ובית המשפט מחק אותה.
_________________________________________
