שופט בית משפט השלום בקריות, מוחמד עלי, הורה לאגודת הפועל שפרעם לפצות כדורגלן שנפצע במהלך אימון בשל מפגע בדשא, בסכום של כחצי מיליון שקלים כולל הוצאות ושכ"ט עורך דין. השופט דחה את התביעה שהגיש הכדורגלן נגד העירייה וחברת הביטוח.
התובע עתר לקבלת פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונה שאירעה לפני מספר שנים, במהלך אימון כדורגל. במהלך התאונה, נמנה התובע על קבוצת נערים שמנוהלת על ידי הפועל שפרעם. הקבוצה ערכה את אימוניה ואת "משחקי הבית" במגרש הכדורגל העירוני בשפרעם. לטענת התובע, ביום התאונה ערכה הקבוצה אימון במגרש. החלק האחרון של האימון כלל "משחקון" שנערך בסביבת רחבת ה-16. במשחק השתתפו שחקני התקפה, שהיו אמורים להתקדם אל עבר השער ולהבקיע ושחקני הגנה, שתפקידם לבלום את ההתקפה.
בכתב התביעה נטען, כי כאשר הכדור היה ברגליו של התובע, רגלו הימנית נתקעה בבור שנפער בכר הדשא עובר לתאונה. באותה עת, כך ממשיך כתב התביעה ומתאר, ""גלש" שחקן אחר בשם תאיר סואעד אל עבר הכדור, ורגלו פגעה ברגלו הימנית של התובע, והואיל ורגלו הייתה תקועה בתוך הבור, הרי שהיא נמחצה כנגד דפנות הבור והתובע נפגע בצורה קשה אשר התבטאה בשבר בקרסול ימין ופגיעה קשה ברקמות הקשות.
בכתב ההגנה חלקו הנתבעות על כל הנטען בכתב התביעה. הנתבעות הכחישו את עצם אירוע התאונה, את נסיבות התרחשותה, ואת הקשר הסיבתי בין המפגע הנטען לבין הפגיעה שאונתה לתובע. הן הוסיפו וטענו שאין להטיל עליהן אחריות כלשהי לאירוע התאונה, ככל שתוכח התרחשותה. נוסף לכך, כלל כתב ההגנה טענות לעניין הנזקים שהתובע טען כי נגרמו לו כתוצאה מהתאונה.
השופט מוחמד עלי הגיע לכלל מסקנה כי דין התביעה נגד העירייה וחברת הביטוח שלה להידחות, מאחר ולמרות שהתובע נפגע במהלך האימון, אך למפגע הנטען, שעצם קיומו בעת התאונה לא כל שכן במקום הנטען לא הוכחה, אין כל קשר לפגיעה, ומכאן שהנתבעות לא הפרו חובת זהירות כלשהי כלפי התובע. אשר לאגודת הפועל שפרעם מצא השופט לקבל את התביעה נגדה.
על אף התוצאה לפיה יש לדחות את התביעה נגד העיריה וחברת הביטוח שלה ולמרות הקביעות העובדתיות שבאו בגדרי הדיון בתביעה נגד בעלות דין השופט היה סבור כי התובע זכאי לפסק דין נגד האגודה. "התובע כדורגלן", נכתב בפסק הדין, "והיה בתחילת דרכו בתחום זה. למרות שלא הובאו ראיות קונקרטיות לעניין זה, ניתן להניח כי בעקבות התאונה נפגעה יכולת התובע לפתח קריירה כשחקן כדורגל. עם זאת, לא הונחו לפניי ראיות שיכולות ללמד על פוטנציאל התובע בתחום הכדורגל. אכן, מנקודת ראותם הסובייקטיבית של התובע ואביו, לתובע היה עתיד בכדורגל, אך לא די בכך כדי להוכיח את הנתונים הנדרשים לשם הערכת הנזק הנובע מאי התממשות הפוטנציאל הנטען. למעט אמירתו של מוגרבי, כי לתובע היה עתיד ככדורגלן, לא הובאו ראיות בעניין מימוש הפוטנציאל".
השופט עלי הוסיף: "אין די בדבריו של מוגרבי, מה גם שהוא החל לאמן את הקבוצה רק כשבועיים עובר לתאונה, גם אם הייתי קובע כי לתובע פוטנציאל כשחקן כדורגל, לא הונחו ראיות לגבי המשמעות של הדברים, ובמיוחד מה היה פוטנציאל הכנסתו. אמנם מוגרבי העיד כי הוא שחקן כדורגל מוכר וכי התובע יכול להגיע להצלחה כהצלחתו, אך אין באמירה זו כדי ללמוד דבר על פוטנציאל ההכנסה. שכרו של מוגרבי או כל שחקר כדורגל אחר, אינם בבחינת ידיעה שיפוטית, אלא נתון עבודתי שטעון הוכחה בראיות".
____________________________________________________
