שופט בית משפט השלום בראשון לציון, גיא אבנון, דחה בקשה של להב 433 לחידוש צו איסור יציאה מן הארץ שפקע לחשוד בלקיחת שוחד בשיעור מאות אלפי שקלים והלבנת הון בשווי כ- 18 מיליון שקלים, זאת בשל התרשלות היחידה החוקרת. השופט אבנון גם הורה להטיל הוצאות על המדינה בגין התרשלותה בסך חמשת אלפים שקלים.
החשוד נעצר לצרכי חקירה החודש ספטמבר השנה ומעצרו הוארך פעמיים וכעבור שמונה ימים שוחרר בתנאים שכללו, בין השאר, מגבלות לתקופה בת 90 ימים הרחקה ממקום עבודתו במדור התשלומים של רשות האוכלוסין וההגירה ואיסור עיסוק בתפקידו, איסור יצירת קשר עם המעורבים בתיק, איסור יציאה מן הארץ שלשם כך הופקד דרכונו. בחלוף 11 ימים מהמועד בו פקע תוקפו של צו איסור היציאה מהארץ, פנה החשוד בבקשה להורות על השבת דרכונו, לאחר שלטענתו המבקשת התעלמה מפניותיו. יחידת להב הודיעה לבית המשפט על התנגדותה הנחרצת לבקשה, אשר לשיטתה צריכה להידחות הן על הסף והן לגופה.
בצד התנגדותה הגישה המבקשת בקשה "למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ והפקדת דרכונו של החשוד למשך 90 ימים ואף הפנתה המשטרה הפנתה להחלטה קודמת בה השופט קבע קיומו של חשד סביר בעוצמה גבוהה לכך שהחשוד לקח שוחד בשיעור מאות אלפי שקלים והלבין הון בשווי כ- 18 מיליון שקלים ולטענת המשטרה, לאחרונה התקבל מידע המצדיק חידושו של צו איסור היציאה מן הארץ בין השאר הגעתו למקום עבודתו.
השופט אבנון דחה את בקשת המשטרה וקבע כי הגעתו של החשוד למקום עבודתו אינה מהווה הפרה של תנאי השחרור. "הפרת הוראת ההשעיה מנהלית", כתב השופט, "ככל שכך נעשה, אינה יכולה להוות בסיס לחשד בפלילים – הפרת הוראה חוקית, לבטח לא בסיס לחשד להפרת תנאי השחרור שנקבעו בהחלטת בית המשפט".
לדברי השופט, "חומר החקירה אינו מבסס ולו ראשיתו של חשש להפרת ההשעיה. מה בין הגעתו של החשוד למקום העבודה, בין אם כדי להסדיר את ענייני הפרישה וענייניו האישיים, בין אם כדי להיפרד מחברים ועובדים, ובין אם לכל צורך אחר שאיננו מעניינה של היחידה החוקרת, לבין הפרת הוראת ההשעיה? לצוות החקירה הפתרונים. מכאן, לא היה בסיס חוקי לזימונו של החשוד לחקירה, שם נחקר בחשד להפרת תנאי השחרור. קל וחומר, לא היה מקום לחייבו בערובה כתנאי לשחרורו בתום החקירה".
השופט אבנון הוסיף: "פועל יוצא של האמור לעיל, אין מקום לייחס משקל כלשהו לסירובו של החשוד לשתף פעולה בחקירה. טענת המבקשת כי החשוד נתון במצב כלכלי דחוק, איננה מבוססת דיה, לבטח אין יסוד לטענה כי מדובר במי שאינו מתכוון לעמוד בחובותיו לרשויות. כך או אחרת, קשיים כספיים, אינם מהווים עילה מוכרת בדין להוצאת צו איסור יציאה מן הארץ. ולבסוף, זכותה של רעיית החשוד לשהות בכל מקום שתחפוץ על פני הגלובוס – איננה מעניינה של המבקשת, או משום עילה לאסור על החשוד להצטרף אליה ולשהות עמה ככל שיראה לנכון, ובלבד שישוב ויתייצב לחקירה ולהליכים משפטיים בעניינו".
בסיכומו של דבר השופט גם החליט להשית הוצאות על המדינה מאחר ולטענתו ניסה במהלך הדיון פעמיים להסביר למשטרה על סיכוייה הקלושים של הבקשה ועל הסיכון כי היא תישא בהוצאות בגין התנהלותה, אך המשטרה החליטה להמשיך בדיון.
"התנהלותה של המבקשת – יחידה עילית במשטרת ישראל, (ומותב זה מודע היטב ומקרוב לעבודתה החשובה, המאומצת והברוכה של היחידה, בין באופן עצמאי ובין כחלק מלהב 433), ראויה לא רק לגינוי, אלא לתגובה שתמחיש את חוסר סובלנותו של בית המשפט להתנהלות בריונית של המשטרה, ושימוש פסול בסמכויותיה כלפי חשוד, ללא קשר לחומרת העבירות המיוחסות לו. אמנם, השתת הוצאות על צד להליך פלילי איננה נעשית כדבר שבשגרה, ומנגד אין מדובר במחסום בלתי עביר", סיכם השופט אבנון.
_________________________________________________________
