שופט בית משפט השלום בירושלים, איתן כהן, גזר שמונה חודשי עבודות שירות בגין תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים, לאחר שביצע עבירות אלימות נגד בת זוגו, אימה, ונגד ידיד של בת הזוג, והכול על רקע חשדו שבת הזוג בוגדת בו עם אחר. השופט גם הורה לנאשם לפצות את השלושה בסכום כולל של 5,500 אלף שקלים.
על פי העובדות שבהן הורשע הנאשם, לפני כשנתיים הם שהו בדירתם בירושלים. הנאשם חשד במתלוננת שהיא בוגדת בו ומקיימת קשר עם גברים אחרים ולאחר ויכוח שנמשך מספר שעות ביקשה המתלוננת לישון באחד מחדרי הבית, אולם הנאשם משך אותה בכוח לחדר השינה והשניים נכנסו למיטה. בהמשך, לפת הנאשם את רגלה של המתלוננת בין רגליו, והיא ניסתה למשוך את רגלה ממנו ללא הצלחה.
בתגובה, הכתה המתלוננת את הנאשם בחזהו במרפקה.
הנאשם אמר למתלוננת "מה את מרביצה לי", קילל את המתלוננת ונשך את ידה. כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרמו לה חבלות.
בבוקר הנאשם הבחין בבת זוגו, עם חבר שלה לשעבר, הולכים ברחוב, הוא הגיע וריסס את השניים בתרסיס פלפל וגרם לצריבות בפניהם ולקשיי נשימה למתלוננת. בעקבות כך המתלוננת והחבר לשעבר הלכו לדירת אמה של המתלוננת וסיפרו לה על שאירע. האם ירדה לרחוב ופגשה בנאשם ובתגובה הוא איים על אימה של המתלוננת שישרוף לחבר לשעבר את רכבו וכי "כולם ימותו הלילה", כולל אימה של המתלוננת.
בעקבות כך, צלצלה האם למשטרה וחזרה לביתה. הנאשם עלה לבית בעקבותיה וכשהגיע לשם ניסה לתקוף את החבר לשעבר בכך שנטל משקולת שהייתה מונחת במקום וניסה לפגוע בו באמצעותה, אולם המתלוננת, אימה ובנה הקטין, מנעו ממנו לעשות זאת.
לפני גזר הדין, אמר הנאשם: "כשעשיתי את זה הייתי ילד במחשבות וזאת הייתה אהבה ראשונה שלי, הייתי בסערת רגשות כשראיתי את מה שהיה שם והיום אני מסתכל אחורה ומתבייש בזה. אני במקום אחר לגמרי הרבה יותר רגוע. גם אם זה יקרה עוד עשר פעמים אני בחיים לא אריב ככה. אני חושב שאת הלקח הבנתי מכל התקופה הזאת שהייתי במעצר בית או במגרש הרוסים".
השופט איתן כהן, לא מצא בנסיבות הקיימות שיקולים שהצדיקו סטייה בעונש לקולה או לחומרה וכאמור גזר עליו 8 חודשי עבודות שירות. "העבירות", כתב בגזר הדין, "בוצעו על רקע קנאה אובססיבית של הנאשם כלפי המתלוננת שהייתה אז חברתו, וחוסר מסוגלות לווסת את רגשותיו באופן שאינו אלים במצבים שבהם חווה פגיעה בדימויו העצמי והגברי. שירות המבחן העריך עוד שברקע לעבירה עומדים דימוי עצמי נמוך של הנאשם ותחושת מסוגלות נמוכה. נוסף לכך הנאשם הודה שבמהלך האירועים היה נתון תחת השפעת אלכוהול, מצב אשר תרם ללא ספק להתנהגותו האלימה הבריונית ושלוחת הרסן".
גזר הדין התייחס לעבודה כי לא גזר מאסר בפועל על הנאשם: "בהתחשב בנזק הכבד שיגרום המאסר לנאשם והחשש מהידרדרותו, וכיוון שעסקינן במי שטרם טעם את טעמו המר של המאסר, מצאתי שהנזק הצפוי מהטלת מאסר ממש על הנאשם, עולה על התועלת שתצמח לאינטרס הציבורי אם ימוצה הדין עמו. על כן החלטתי שלא להיעתר לבקשת המאשימה ולהימנע מהטלת מאסר בין כותלי הכלא".
