לבית המשפט המחוזי מרכז, הוגש כתב אישום נגד תושב יהודה ושומרון, בן 45, בגין אינוס, ריבוי עבירות של מעשה מגונה, השמדת ראיה ושיבוש מהלכי משפט. את העבירות ביצע הנאשם בשתי מתלוננות, נערה בת 17, בתה של ידידתו, וחברתה, בת ה-18, הסובלת מפיגור שכלי קל.
על פי כתב האישום, הנאשם הינו ידיד של אם הקטינה, ובמסגרת זו הכיר את הקטינה. הנאשם פגש בביתן חברות של הקטינה- את המתלוננת השנייה, בת ה- 18, וחברה נוספת. הנאשם הציג עצמו בפני הקטינה וחברותיה כאדם שמסייע לנערות "מבתים הרוסים" והציע את עזרתו, בין היתר, בהוצאת רישיון נהיגה ומציאת עבודה עבורן.
על פי האישום הראשון, במסגרת ההצעה, נפגש הנאשם ביחידות עם בת ה- 18 והוביל אותה לדירה בחזקתו, שם הראה לה סרטים פורנוגרפיים, ובהמשך, אנס אותה בניגוד לרצונה ותוך ניצול מוגבלותה השכלית וביצע בה מעשים מגונים.
על פי האישום השני, יום לאחר האירועים המתוארים באישום הראשון, ולאחר סיכום מוקדם ביניהם, ובמסגרת ההצעה, נפגש הנאשם עם הקטינה והסיע אותה לדירה. הנאשם נעל את דלת הדירה והציע לקטינה לצפות בסרטים פורנוגראפיים במכשיר הטלפון הנייד שלו. הקטינה, שידעה על האירועים נשוא האישום הראשון, סירבה. בשלב זה עשה בה הנאשם מעשים מגונים. הקטינה ביקשה ממנו שייקח אותה לביתה או שהיא תתקשר לאימה, ואז חדל הנאשם ממעשיו ולקח אותה לביתה.
בשל חששו של הנאשם כי הקטינה ובת ה- 18 יספרו על מעשיו, החליט הנאשם לעשות כל שביכולתו על מנת להבטיח כי החברות לא יגישו תלונה למשטרה. לצורך כך, החליט לפייסן והזמין את שלוש החברות ואת אם הקטינה לחופשה באילת על חשבונו. בהיותם במלון באילת הורה הנאשם למתלוננת בת ה- 18 לכתוב על דף כי האירועים המתוארים באישום הראשון נעשו בהסכמתה (מסמך ההסכמה). על אף שבת ה- 18 לא הסכימה לכתוב את הדברים, היא עשתה כדברו. בהמשך, על אף סירובה לחתום על מסמך ההסכמה, הכריח אותה הנאשם לעשות כן ואף הקליט את השיחה ביניהם בעניין זה. בנוסף, ועל מנת לוודא כי בת ה- 18 לא תספר על מעשיו ועל מנת לפייסה, רכש הנאשם עבורה מכשיר טלפון נייד.
בהמשך, לאחר שנודע לנאשם כי בת ה- 18 מתעתדת להגיש כנגדו תלונה במשטרה, העלים הנאשם או מי מטעמו, את מסמך ההסכמה. כן מחק, בעצמו או מי מטעמו, הקלטות הקשורות לשיחותיו עם הקטינה ובת ה- 18.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים נטען כי "מעשיו של הנאשם ונסיבות ביצוע העבירות, כלפי נערות צעירות, תוך מצג שווא שהפגישה עמן נועדה לסייע להן במציאת עבודה, וניצול מצבה השכלי של אחת מהן, מקימים כנגדו עילת מעצר".
על פי הפרקליטות, "קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את ביטחון הציבור בכלל ונערות אחרות בפרט. מעשיו של המשיב מלמדים כי במקרה זה אף קיים חשש ממשי שהמשיב ינסה לשבש הליכי משפט ואף להפעיל לחץ על המתלוננות, חשש זה עולה ביתר שאת לאור האישום השלישי בכתב האישום, ולפיכך קמה כנגד המשיב עילת מעצר נוספת. מדובר במי שלא שלט ביצריו, יום אחרי יום, ופגע בנערות שמוכרות לו, ואף הוכיח בהתנהגותו כי אינו בוחל בשום דרך על מנת להימלט מן הדין".
