שופט בית משפט השלום בחיפה, שלמה בנג'ו, גזר קנסות של עשרות אלפי שקלים על עורך דין מהצפון, אשתו ואחותו, אשר הורשעו בעבירות של שימוש במקרקעין ללא קבלת היתר כדין ושימוש במקרקעין בסטייה מהיתר ומתוכנית. בית המשפט קיבל, באופן חלקי, את טענת הנאשם לאכיפה בררנית, כאשר התברר כי המתלוננים נגד הנאשם, פקחי בניה, עברו בעצמם על חוק התכנון והבניה ולא עם כולם מוצה הדין.
על פי כתב האישום, הנאשם, עורך דין במקצועו, מתמחה בתחום התכנון והבנייה ורשויות מקומיות, שימש כתובע מטעם היועץ המשפטי לממשלה, של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "רכס הכרמל" בין השנים 1997 עד 2000, ובין השנים 2010 ועד 2013. כמו כן, הינו בעל ניסיון וידע מקצועי נרחב בתחום התכנון והבניה, ובכלל זה שימש כיועץ משפטי לוועדות מקומיות לתכנון ולבנייה החל משנת 1995ואילך.
על פי הנטען, עורך הדין היה מעורב ברכישת הקרקע עליה נבנה בית המגורים, יזם, תכנן, והוביל את בניית בית המגורים, כמו גם, את כל ההליכים המשפטיים והתכנוניים, הנוגעים לו ולקרקע עליה נבנה וכאמור, הוא אשתו ואחותו הורשעו בעבירות של שימוש במקרקעין ללא קבלת היתר כדין ושימוש במקרקעין בסטייה מהיתר ומתוכנית, לאחר שבשנת 2000, ניתן היתר על חלק מהבית שנבנה, בפועל נבנה בית מגורים עתיר ממדים, כמעט כפול בגודלו מהמותר והבית נבנה דרומית מהמתוכנן, על תחום דרך מאושרת, תוך סטייה מההיתר שניתן, וסטייה מתוכנית בנין עיר החלה על המקום.
ההיתר שניתן היה לבניית כ-411 מ"ר, ובפועל, נבנה, כאמור, בית הכפול כמעט בגודלו, אשר חלק ניכר ממנו, כ-129 מטר, נבנה על תחום דרך מתוכננת. שלוש שנים לאחר הבניה, הגישה מתכננת מטעם הנאשמים, בקשה ללגיטימציה, לפיה הוצהר על ידי הנאשמים, שהבית שנבנה בפועל הוא 724 מ"ר וב-2014, הגישה מתכננת אחרת מטעם הנאשמים, בקשה נוספת, כאשר לפי המדידה שהיא ערכה, בית המגורים עמד על כ-988 מ"ר ובסופו של יום, בשנת 2015, ניתן היתר בנייה נוסף לבית, בשטח של כ-840 מ"ר.
שלושת הנאשמים לא עמדו לדין על הבניה החריגה, אלא על השימוש האסור במבנה שנבנה בחריגה מהיתר ומתוכנית בנין עיר החלה. עניין הבניה החריגה, עלה במשפט, ונדון בהכרעת הדין אגב אורחא, אך ורק בזיקה לשאלת השימוש האסור.
טענת ההגנה המרכזית, בה החזיק הנאשם הייתה הגנה מן הצדק. הנאשם טען לרדיפה, התעמרות, התנהגות שערורייתית מצד רשויות האכיפה והפרקליטות. עוד טען לאכיפה בררנית. לדבריו, בעוד הפרקליטות רודפת אותו עד צוואר, היא התעלמה מהפרות בוטות של החוק מצד המתלוננים נגדו, בהם פקחי בניה, שהפרו בעצמם את החוק, ובנו מבנים שלא כחוק ועושים בהם שימוש אסור.
בית המשפט דחה את טענות הנאשם לרדיפה אישית ע"י הפרקליטות וגורמי האכיפה שלא הוכחה בפניו, אולם אשר לטענת האכיפה הבררנית, ביצע בית המשפט בדיקה באמצעות בכירי מוסדות התכנון והבניה הרלבנטיים וממצאי הבדיקה הובאו בפני בית המשפט. מבדיקה זו, הסתבר, כי מספר מתלוננים, שחשפו את הפרשה הנוכחית, בהם פקחי בניה, עברו בעצמם על חוק התכנון והבניה ולא עם כולם מוצה הדין.
השופט בנג'ו לא קיבל את בקשת הנאשם, כי בשל אכיפה בררנית, לבטל את הרשעתו וגזר עליו קנס בסך 60 אלף שקלים, על אשתו 30 אלף שקלים ואחותו נקנסה ב-20 אלף שקלים. "בית המשפט", נכתב בהחלטה, "בחן את היקפי האכיפה הבררנית, טיבה וסיבותיה, ובסופו של יום, לאור ממצאיו, קבע, כי בנסיבות שהובאו בפניו, ולפי ההלכה הפסוקה הנוהגת, אין בכך כדי להוביל לביטולו של המשפט הפלילי כנגד הנאשמים. עם זאת נקבע, כי יש לכך נפקות לעניין הקלה מסוימת בעונש".
השופט בנג'ו הוסיף: "אמנם, המדינה הבהירה לבית המשפט כי הפיקה את הלקחים הנדרשים כתוצאה ממצאי הכרעת הדין, ופעלה לאכיפה מלאה של החוק כלפי האחראים לכך, ובכך יש תרופה מסוימת לאפליה בה לקתה האכיפה. יחד עם זאת, כחלק מעקרון השוויון בפני החוק, שעל בסיסה מבוססת תורת האכיפה הבררנית, וכחלק מעקרונות של צדק הנטועים בתורת ההגנה מן הצדק, על בית המשפט ליתן ביטוי וסעד במקרה כזה בשלב העונשי, מטעמי נראות הצדק. לכן, הגם שהנאשמים היו ראויים לעונשים חמורים יותר מאלה שיוטלו עליהם כאן, נמצא, מהטעמים שלעיל, למקם את עונשם ברף הנמוך יותר, על מנת לשקף את יישום הסעדים של ההגנה מן הצדק בעונשם".
השופט בנג'ו גם התייחס לעובדה כי מדובר בעורך דין ששימש דמות ציבורית. "הפרשה הנדונה חשפה מקרה חריג ומדאיג, של נאשם שהינו, עורך דין, וחלק ניכר מהזמן בהן נעברו העבירות, שימש דמות ציבורית מכובדת וחשובה בתחום האכיפה של דיני התכנון והבניה. הוא אייש במשך שנים תפקידים שונים במוסדות התכנון והבניה ובד בבד, היפר את החוק ברגל גסה, תוך שימוש אסור ארוך שנים במבנה, שמלכתחילה נבנה על ידו שלא כחוק, ובסטייה מהיתר ומתוכנית. יחד איתו כשלו אשתו ואחותו, כשותפות מלאות לדבר העבירה", סיכם השופט בנג'ו.
__________________________________________
