בימים אלו, כשרוחות מלחמה שוב מנשבות בדרום, הכריע בשבוע שעבר בית המשפט המחוזי בבאר שבע בערעור שנוגע לממ"ד – חדר מוגן שנמצא כיום כמעט בכל בית חדש שנבנה, ואמור לשמש מחסה לתושבי הבית בזמני חירום.
במקרה המדובר, תבע הקבלן את בני הזוג להם ביצע עבודות בנייה בביתם, על כך שלא שילמו את יתרת התשלום על סך 140,927 ש"ח.
מנגד בני הזוג הגישו תביעה שכנגד על סך 175,829 ש"ח, וטענו כי בהסכם שנכרת עם הקבלן סיכמו הצדדים על בניית ממ"ד, כאשר בפועל החדר שנבנה היה "חדר מחוזק".
בני הזוג דבקו בגרסתם, לפיה כל מהות הפניה לקבלן הייתה לצורך בניית ממ"ד, מכיוון שהם מנהלים בביתם גן ילדים, ולכן רצו להגן על שלומם.
יש לציין שהצדדים נקשרו בחוזה בזמן מבצע צוק איתן, כאשר בני הזוג הבינו שאם ירצו להמשיך להפעיל את הגן, עליהם לבנות ממ"ד בבית.
בפס"ד של השלום מיום 15.3.18, קבעה השופטת כי הקבלן לא הרים את הנטל להוכיח כי בני הזוג הפרו את ההסכם, וכי עפ"י החוזה בין הצדדים היה עליו לבנות לבני הזוג ממ"ד תקני ולא חדר מחוזק, ולכן הוא זה שהפר את החוזה.
השופטת התייחסה לכותרת החוזה, בה נכתב במפורש כי ההסכם הוא "לבניית ממ"ד בבית קיים".
אמנם הוסף בכתב יד המילה "מחוזק" בסמוך למילה ממ"ד, אך אין לכך שום משמעות בעגה המקצועית.
הקבלן ערער על פס"ד לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, וכאמור בשבוע שעבר נתן השופט אריאל ואגו פסק דין שדחה את הערעור, והותיר את החלטת שופטת השלום על כנה לגבי עיקר פסק הדין.
השופט התייחס לחוות דעת המומחה שהוגשה בהליך בבית משפט השלום, לפיה אין צורך להרוס את החדר ולבנות מחדש, אלא ניתן להגיש בקשה להיתר בניה ולבצע תיקונים ככל שידרשו. השופט תמה על כך שבית משפט קמא לא בחן את התרחיש הזה והעדיף את הדרך היקרה יותר – הריסת החדר ובניית ממ"ד חדש – "אמנם המערער הפר את ההסכם, ומסקנות פסק הדין אינן מיטיבות עם התנהלותו ועם תום ליבו בשלב המו"מ, אולם הסעדים האופרטיביים והעלויות שבהן עליו לשאת, אינם בגדר סנקציה או עונש על ההתנהלות הזו".
בסיכום הדברים, השופט ואגו דחה את החלק העיקרי של הערעור לגבי השאלה המהותית – מה היה אומד דעת הצדדים בחוזה, אך החזיר את הדיון לבימ"ש השלום לשם בירור נוסף כיצד ניתן לתקן את הנעשה.
