שופט בית משפט השלום בירושלים, דוד שאול גבאי ריכטר, גזר 450 שעות של"צ, על תושב ירושלים, לאחר שהורשע בביצוע 25 עבירות של קבלת דבר במרמה, ושתי עבירות של ניסיון קבלת דבר במרמה. הנאשם הורשע בכך שבמשך 4 שנים הנאשם לווה כסף מעשרות אנשים בידיעה שאין בכוונתו להחזיר אותו, על רקע התמכרותו להימורים. השופט גם הורה לנאשם לשלם פיצוי בסך 7,000 שקלים זאת כתרומה לעמותת "יד שרה". "הנאשם", נכתב בגזר הדין, "ניצל את חולשת קורבנותיו שגילו אנושיות ואמפטיה למצב השווא ההומאני שהציג לפניהם. הנזק שנגרם בפועל הוא בעיקר רגשי אצל כל אחד מהקורבנות, ואף כספי, אך עיקר הנזק הוא בפן המוסרי והערכי, הפרטני והחברתי".
מעובדות כתב האישום המתוקן עלה, כי במהלך השנים 2013 עד 2017 נהג הנאשם לפנות לאזרחים שונים בירושלים, בין באמצעות פניות ישירות ברחוב, בין באמצעות שיחות טלפוניות ובין באמצעות הגעה לביתם או למוסדות דת כגון בתי כנסת, תלמודי תורה וישיבות, ולבקש ללוות מהם כספים בסדרי גודל של מאות שקלים בכל פעם, על יסוד מצגי מרמה שונים, ובידיעה שאין בכוונתו להשיב למתלוננים את כספם.
ככלל, נהג הנאשם לשאול את המתלוננים על דמות קהילתית באזור, ולאחר מכן להציג בפניהם מצג שווא, לפיו הגיע מצפת כיוון שבתו, החולה במחלה מסוג סיסטיק פיברוזיס, מאושפזת בבית חולים בירושלים ואמורה להיבדק אצל רופא מומחה בתוך מספר שעות. הנאשם טען בפני המתלוננים, כי חסרים לו מאות שקלים לצורך הביקור, וביקש כספים אלו כהלוואה ולא כצדקה או תרומה.
במקרים אחרים, כך לפי האישום נגדו, טען הנאשם בפני המתלוננים, כי בתו מאושפזת בבית חולים בשל מחלתה כאמור, וכי זקוק לכסף כדי לקנות אוכל לשבת. כל זאת, ביודעו, כי אין בדברים אמת. בפועל, שימשו הכספים את הנאשם לצרכיו האישיים ולהימורים. כחלק ממצג השווא, התחייב הנאשם בפני אותם אנשים מהם נטל כספים, כי יחזיר להם את החוב, וכבטוחה לכך השאיר בידם את מספר הטלפון שלו, הציג להם תעודת זהות ובחלק מהמקרים אף חתם על שטרי הלוואה, אך שידע שלא ישיב כספים אלה. בעקבות מצגי השווא, קיבל הנאשם במרמה מהמתלוננים מ-27 מתלוננים שונים כספים בסכום כולל של כ-16 אלף שקלים ו-100 דולר, כשמסכום זה הושב סך של 880 שקלים בלבד.
בגזר הדין, ציין השופט כי מדובר בעבירה שבוצעה על פני תקופה ארוכה ביחס לעשרות קורבנות, באופן חוזר ונשנה באותה שיטת פעולה שחייבה תכנון וניצול חולשותיהן החיוביות של הקורבנות. "הנאשם", כתב השופט בהחלטתו, "כאדם בוגר ומנוסה ניצל את חולשת קורבנותיו שגילו אנושיות ואמפטיה למצב השווא ההומאני שהציג לפניהם. הנזק שנגרם בפועל הוא בעיקר רגשי אצל כל אחד מהקורבנות, ואף כספי, אך עיקר הנזק הוא בפן המוסרי והערכי, הפרטני והחברתי. המניע לביצוע העבירות היה כספי, לספק את התמכרותו הקשה של הנאשם להימורים".
השופט ציין כי החליט להקל בעונשו, זאת בשל העובדה כי הנאשם עושה מאמצים גדולים, למרות מצבו הכלכלי הקשה, להשיב את הגזילה לקורבנותיו, וזאת, למרבה ההפתעה, בסיוע שניים מאותם קורבנות, "שמאמינים בכוחם של אמונה ואמון בזולת ובכוחו של הנאשם להשתקם".
"אלמלא נסיבותיו הרפואיות של הנאשם", נכתב בגזר הדין, "התהליך השיקומי שעבר ומאמציו להשיב את כספים שגזל, היה מקום להטיל עליו מאסר לריצוי בעבודות שירות. אלא שבנסיבות שתיארתי, יש מקום לחרוג לקולא ממתחם הענישה, הן משיקולי שיקום, והן בשל הנסיבות הספציפיות של הנאשם, המאמצים להשבת הגזילה, והעובדה שחלק מקורבנותיו עצמם, מסייעים בידיו ותומכים בו, בדרך של תיקון הנזקים שגרם ושיקומו שלו. מעבר לכך, משבר 'הקורונה' נתן אף הוא אותותיו במצבו של הנאשם ובסיכול מאמציו להשיב את חובותיו למתלוננים. אלו הן נסיבות ייחודיות בהחלט, שמחזירות את האמון בכך שאנו, כבני אדם, מסוגלים לכל כך הרבה חמלה ואהבת חינם".
_______________________________________________________
