שופט בית משפט השלום בחיפה, יואב פרידמן, קבע כי אדם שנפל בבית גרושתו השכור, יפוצה על ידי בעל הדירה ב-170 אלף שקלים כולל שכ"ט עורך דין. השופט לא נתן משקל לכך שלפני התביעה התובע ניסה לשנות את תאריך התאונה כדי לזכות בכספי ביטוח שלא היה בתוקף בזמן התאונה.
התובע, היה בשנות ה-40 לחייו בעת התאונה, הגיע לבקר את ילדיו אצל גרושתו שהתגוררה במועד התאונה בדירה שכורה בכפר ביאליק. כשרצה לצאת מן הבית התברר כי לא ניתן לצאת מן הדלת הראשית של הבניין, שכן הצילינדר שלה לא היה תקין. נודע לו מגרושתו כי ביקשה מבעל הבית כמה פעמים לתקן את הצילינדר. לפיכך הציעה הגרושה כי יצא מן הדלת האחורית. עד אותו יום לא יצא התובע מאותה יציאה אחורית של הבניין, ולא הכיר אותה. הוא החל ללכת לכיוון היציאה האחורית שהינה שער ברזל בחצר, כאשר ש' גרושתו הלכה עמו והילדים נותרו בבית.
החצר בחלק האחורי של הבניין בו הלכו השניים הייתה יחסית מוזנחת, עם צמחיית פרא מסביב. בהתקרבו לשער, ממש צעד לפניו, דרך התובע על מכסה ביוב, שהוסתר בחלקו ע"י צמחיה. צורפה תמונה לתצהיר התובע. הסתבר שמכסה הביוב לא היה סגור ולכן כאשר דרך עליו התובע, נכנסה רגלו באופן פתאומי לתוך בור הביוב, כשהתובע נחבט בברך ימין.
כל השטח היה שייך לנתבע ולתובע נודע בדיעבד כי הנתבע ביצע במקום עבודות שונות, ככל הנראה כדי להשמיש את בריכת השיחה שלו שבמקום. הגרושה סייעה לתובע לקום, בעודו כאוב ומדמם בשתי ברכיו. השניים יצאו מן השער האחורי. בימים הבאים נטל התובע משככי כאבים. מאחר והכאבים לא חלפו, פנה לטיפול רפואי אורטופדי. מאז טופל במסגרת הקופה. התובע ציין ששוחח עם סוכן הביטוח שלו והונחה לפנות לבעל הדירה ולבקש את פרטי חברת הביטוח, אך הנתבע בשיחה טלפונית השיב כי אין לו ביטוח וניתק את השיחה.
הנתבע הודה כי ש', גרושתו של התובע, החזיקה במועד הנטען במקרקעין. לדבריו, מדובר בתביעה לא אמינה, כאשר רק לאחר חקירה שביצע, גילה כי קודם להגשת התביעה נגדו פנה התובע בגין התאונה הנטענת בתביעה לקבלת תגמולי ביטוח מחברת מנורה מבטחים. באותה תביעה טען הוא שהתאונה התרחשה בכלל במועד אחר, אלא שבסופו של יום נדחתה התביעה מן הטעם שהפוליסה הייתה תקפה רק חודש לאחר מכן. לפיכך שינה התובע בחוסר תום לב את גרסתו, והגיש תביעה זו מבלי להזכיר את התביעה כנגד מנורה מבטחים.
השופט התייחס בפסק הדין לזמנים השונים וקבע כי התובע נחבל אכן במרץ, ודאג להתווסף בפוליסת תאונות אישיות שהוציאה גרושתו, לכל המשפחה היינו לה, לתובע ולשני ילדיהם. הצעה זו נחתמה כחודש לאחר המקרה והתובע פנה לטיפול רפואי בהתאמה ואז התלונן כי נחבל כביכול באותו יום. "הוא ניסה כך ליחס התאונה למועד מאוחר לחתימת הצעת ביטוח תאונות אישיות. זה אינו מעשה נאה, לשון המעטה, אך יש בו כדי לבאר חוסר האחידות בתאריכים", כתב השופט.
הוא הוסיף: "אני דוחה גרסת הנתבע כי מעולם לא ביקר בחצר האחורית בשטח שהושכר ל-ש'. אך גם אם הייתי מקבל גרסה זו, לא היה כאן דבר שגרע מחובתו לדאוג לתחזוקה סבירה שלא אותו שטח, ולו עשה כן, ממילא היה מגלה שמכסה הביוב אינו מונח במקומו".
בסיכומו של דבר, השופט קבע כי הנתבע הפר אחריותו כבעל המקרקעין ומי שאחראי לתחזוקת אותו בור ביוב כך שלא יהווה מפגע וחייב אותו לפצות התובע על נזקי הגוף מהם סבל בתאונה. "אותו בור ביוב היווה פח יקוש, גם אם לא היה מכוסה, ודאי משעה שיש מכסה שיוצר מצג מטעה של יציבות, והדורך עליו צפוי לפורענות, משעה שלא עוגן", סיכם השופט יואב פרידמן.
________________________________________
