שופטת בית משפט השלום בירושלים, אפרת אייכנשטיין שמלה, הורתה לחברת הוט טלקום, לפצות עובד שלה שנפגע בברכו בעת עבודתו בסך של כ-190 אלף שקלים כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד, זאת פרט לתגמולי הביטוח הלאומי שכבר קיבל בסך כ-70 אלף שקלים. השופט קבעה כי אם חברת הוט היתה מספקת לעובדיה הדרכה או מגיני ברכיים לעובדים שעובדים על ציוד רצפתי נמוך המקרה יכול היה להימנע.
התובע, בן 52, נפגע לטענתו בתאונת עבודה שהתרחשה לפני מספר שנים, עת טיפל בארון תקשורת רצפתי נמוך כשהוא כורע על ברכיו, וכשביקש להתרומם, חש לפתע כאבים עזים בברך ימין. לטענת התובע, הנתבעת התרשלה כלפיו בכך שלא סיפקה לו מגן ברכיים, לא הנחתה אותו בצורה מספקת בדבר אופן ביצוע עבודה נמוכה ואמצעי הזהירות שיש לנקוט בעת עבודה בכריעה על ברכיים, לא סיפקה לו תנאי עבודה מתאימים, לא הזהירה אותו מפני הסכנות הצפויות במהלך ביצוע עבודתו ולא דאגה לתנאי עבודה ובטיחות נאותים.
מנגד, חברת הוט כפרה באירוע התאונתי הנטען. חברת התקשורת טענה, כי גם אם התרחש אירוע כפי טענת התובע, אין להטיל עליה אחריות בגין כך ואין קשר סיבתי בין האירוע הנטען לבין הנזק.
השופטת אייכנשטיין שמלה קבעה כי התובע הוכיח מעבר למאזן ההסתברויות, את האירוע החבלתי שבו הוא נפגע במהלך העבודה כמתואר בתצהירו. זאת, גם בהסתמך על חוות דעתו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט. המומחה ציין, כי אמנם התובע סבל מתחלואה שחיקתית בברכיים, אולם לא ניתן לשלול כי האירוע החבלתי שתואר יגרום "להתלקחות חריפה והידרדרות במצב המפרק". עוד קבע המומחה כי "לא ניתן לשלול קשר בין ההחמרה במצב הברך של התובע לבין האירוע החבלתי המתואר".
"דומה", כתבה השופטת בפסק הדין, "כי אין חולק כי הנתבעת, בתור מעסיקה של התובע, נושאת בחובת זהירות כלפיו. על פי הפסיקה, חובת הזהירות החלה על מעביד כלפי עובדו, מחייבת אותו לנקוט את כל האמצעים הסבירים על מנת לוודא שעובד יכול לבצע את עבודתו בצורה בטוחה, ואין היא מצטמצמת לנקיטת אמצעים למניעת סכנות בלתי רגילות, או יוצאות דופן. חובת זהירות זו כוללת הנהגת שיטת עבודה בטוחה, דאגה לקיומה, והדרכת העובד לגבי שיטת העבודה הבטוחה. עוד נקבע כי, חובת הזהירות של המעביד כוללת את חובתו לצפות רשלנות, ואפילו פזיזות, בביצוע העבודה מצד העובד".
"הנתבעת הפרה את חובת הזהירות החלה עליה כלפי התובע", נכתב עוד. "מחומר הראיות שהובא לעיל עולה כי התובע ועובדים נוספים ביצעו עבודות גם במקומות נמוכים בתנוחת ישיבה, לרבות ישיבה מזרחית וכריעה על הברכיים; העד מטעם הנתבעת אישר כי לא ניתנו הדרכות באשר לביצוע עבודות כאלה ואף לא ניתנו אביזרים שיכולים למנוע פגיעות במהלך עבודה מסוג זה… כאמור, העיד ע. כי חלק מהעובדים הביאו בעצמם אביזרים מטעמם, לצורך ביצוע עבודה, לרבות כרית שהניחו מתחת לברכיים".
השופטת הוסיפה: "אני סבורה כי לנוכח העדויות שנסקרו, היה על הנתבעת להדריך ולהנחות את העובדים באשר לביצוע עבודה במקומות נמוכים, לרבות הצורך לשמור על הברכיים, בין אם באמצעות הדרכה כיצד ובאיזו תנוחה לבצע את העבודה, בין אם באמצעות אספקת מגיני-ברכיים, ובין אם באמצעות הנחייה להנחת כרית מתחת לרגליהם, ברכיהם. מדובר באמצעי זהירות פשוטים שלא כרוכים במאמץ או בעלויות גבוהות מצד הנתבעת ומשלא בוצע הדבר, הפרה הנתבעת את חובת הזהירות כלפי התובע".
________________________________________________________________
