שופט בית משפט המחוזי בבאר שבע, יואל עדן, גזר במסגרת הסדר טיעון לשני נאשמים, תושבי רהט, בסחיטה בכוח וסיוע לסחיטה בכוח, של בת משפחה, על רקע עזיבתה את הבית, מאסר של 9 חודשים על נאשם אחד ופיצוי של 5,000 שקלים למתלוננת ומאסר בפועל של חצי שנה לנאשם השני וגם הוא ישלם לבת משפחתו פיצוי של 5,000 שקלים. השופט עדן ציין, כי מדובר בהסדר טיעון אשר מקל באופן משמעותי עם שני הנאשמים, אולם לאחר התלבטות רבה החליט לכבד את ההסדר.
שני הנאשמים, כאמור הורשעו, על פי הודאתם בכתב אישום מתוקן כאשר אחד מהם בעבירה של סחיטה בכוח והנאשם השני, בעבירה של סיוע לסחיטה בכוח. על פי כתב האישום המתוקן, אשר נאשמים בו 4 נאשמים (גזר דינם של שניים הנוספים ינתן במועד מאוחר יותר) המתלוננת היא אחותם של שלושת הנאשמים ואילו הנאשם הנוסף הוא אחיינם.
הרקע לאירוע הוא עזיבתה של המתלוננת את בית משפחתה. אז, שלושת אחיה, הגיעו ברכב, כשאחיינם נוהג בו, למקום בו היתה המתלוננת. הנאשם שנגזר דינו, יצא מהרכב, התקרב למתלוננת ותפסה, המתלוננת צעקה לעזרה וניסתה לברוח, אך הוא לא ויתר תפס וסתם את פיה בידו, והכניס אותה לחלק האחורי של הרכב כשהיא מנסה להשתחרר מהאחיזה ללא הצלחה.
הנאשם קשר את ידיה של המתלוננת מאחור, באמצעות מטפחת, וכולם נסעו חזרה ברכב כשהם מובילים את המתלוננת ובמהלך הנסיעה הצליחה המתלוננת לשחרר את ידיה. במהלך הנסיעה התקשר אחד האחים לאח נוסף ודיווח לו שהביא את המתלוננת וזה בתגובה אמר לו שהוא מגיע והורה להם "אף אחד לא נוגע בה עד שאני מגיע".
כשהגיעו לבית פתח האח את דלת הרכב, תפס את המתלוננת עם השיער וגרר אותה לסלון ביתו של אחיהם, בעוד המתלוננת יושבת על הרצפה ומגנה על ראשה באמצעות ידיה, הוא בעט בה מספר פעמים. אח אחר תפס אותו ואמר לו להפסיק להכות את המתלוננת והוציא אותו מהבית, המתלוננת קמה והתיישבה ולאחר מספר דקות הועברה לבית אימה. בשל החשש מבואה של המשטרה לקח אחד הנאשמים את המתלוננת מבית האם והעבירה למקום אחר. כתוצאה ממעשיי הנאשמים נגרמו לה חבלות של ממש בגופה.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון מקל והשופט עדן, ציין בהחלטתו כי התלבט, אולם לבסוף מצא לנכון לכבד את ההסדר, למרות הבעייתיות אשר בענישה כה מקלה למעשים כה חמורים. "השיקול המרכזי אשר אני מוצא לכיבוד ההסדר הינו בכך שהמתלוננת לא צריכה היתה לבוא ולהעיד, לא צריכה היתה לבוא ולחוות שוב את החוויה הקשה אשר עברה עליה כתוצאה ממעשי הנאשמים, וחשוב לא פחות, לא צריכה היתה להתעמת עם משפחתה".
"יצוין", הוסיף, |כי גם בהינתן האמור, עדיין עולה התלבטות שמא ענישה כה מקלה היא זו אשר צריכה להיות התוצאה, ואולם, מוצא אני כי נימוק מרכזי זה לצד נימוקים נוספים להלן, מביא לבסוף לאי ההתערבות. נימוק הנוסף קשור בשיקול שהועלה על ידי ב"כ המאשימה להגעה להסדר, והוא כי יש בעצם קבלת האחריות כדי מסר, וכדי מנוף למלחמה בתופעה שכזאת, ואכן יש בעצם קבלת האחריות, לא רק מהבחינה הקשורה בנאשמים עצמם, אלא מהבחינה הקשורה במסר העובר מקבלת האחריות על ידם, כדי להוות שיקול נוסף וראוי אשר שקלו ב"כ המאשימה".
_____________________________________________________
