שופט בית המשפט המחוזי מרכז, אורן שוורץ, דחה עתירה מנהלית של חברת "נווה ירק תוצרת חקלאית בע"מ" נגד המשטרה, שהוגשה בגין סירוב המשטרה להעניק רישיון עסק לשני עסקים חדשים של העותרת בשוק הסיטונאי בצריפין.
על פי כתב התשובה שהגישה פרקליטות מחוז ת"א, שייצגה את המשטרה בעתירה, הסירוב נבע לאור העובדה שישנן ראיות מנהליות שמצביעות על כך שבית העסק שייך לעמיר מולנר ומנוצל לצרכים פליליים, תוך סיכון שלומו של הציבור.
העותרת הינה בעלת רישיון להפעלת שני בתי עסק בשוק הסיטונאי. במהלך אפריל 2020, פנתה העותרת אל מחלקת רישוי עסקים במועצה האזורית בבאר יעקב על מנת לקבל רישיון עסק לשני עסקים נוספים. בקשתה נדחתה על ידי משטרת ישראל בעילה של חשש לפגיעה בשלום הציבור וביטחונו.
במכתב הסירוב שנשלח לעותרת צוין: "בהתאם למידע מנהלי מעודכן ומוצלב המצוי בידי משטרת ישראל…. הבעלים המקוריים של נווה ירק התקשרו עם מולנר בהסכם, על פיו מולנר ייתן חסותו לנווה ירק…בפועל הפך מולנר לשותף מלא בבית העסק לשלוט בכל פעילותיו… הוא זה האחראי על "פתרון בעיות" בבית העסק, כאשר העסק מהווה כסות לפעילויות פלילית אסורות נוספות של הארגון…. העסק המדובר מלבין את כספי ארגון הפשיעה… פעולות אלה פוגעות בשלום הציבור ובביטחונו…".
לאחר סירוב המשטרה ביקשה העותרת לבחון את בקשתה בשנית, אך גם הפעם סורבה. בסמוך לסירוב השני פנתה העותרת לפרקליטות מחוז ת"א, באת כוחה של המשטרה, בניסיון לשכנע בעמדתה, כי אין עילה לסירוב למתן רישיון עסק, אך גם הפעם העותרת סורבה. לאור האמור הוגשה העתירה.
במסגרת הפנייה לפרקליטות, הועברה לעותרת פרפרזה של עיקרי המידע המצוי בידי המשטרה, שעל בסיסו סורבה בקשתה. במסגרת הפרפרזה צוין "תכלית ההתקשרות הייתה לעשות שימוש במוניטין העברייני אותו צברו מולנר ואנשיו ובעובדה ששמו ונוכחות אנשיו, יגרמו לאפקט מאיים כלפי לקוחות, יצרנים או מתחרים, כדי להניע מי מהם לעשות מעשה, להימנע ממעשה או לחדול ממעשה, בקשר ליחסי מסחר בפירות וירקות בינם לבין נווה ירק, לרבות מעשים או מחדלים בקשר לאלה : א. גבייה ותשלום חובות. ב. קביעת מחירי סחורות או הסכמה לאשר מחירים. ג. רכישת סחורות מנווה ירק דווקא…
בעקבות הקשר והשימוש במוניטין העברייני של מולנר גדלו מחזורי ההכנסות של נווה ירק בשיעורים ניכרים… "הכסף הלבן" אותו מקבל מולנר כ"שכר עבודה" משמש הסבר לרשויות לרמת חיים גבוהה ומשמש לתשלום ל"חיילים" בארגון ולביצוע פעולות פליליות נוספות…".
בפסק הדין קיבל השופט שוורץ את עמדת הפרקליטות וקבע כי למשטרת ישראל קיימת הסמכות למנוע מתן רישיון עסק מטעמים של שלום הציבור או בטחונו, גם אם העסק מקיים את יתר הדרישות מכוח חוק רישוי עסקים. "מקובל", כתב השופט, "לערוך הבחנה בין ביטול רישיון קיים לבין סירוב למתן רישיון חדש. לצורך ביטול רישיון תקף נדרשת תשתית עובדתית משמעותית ולא ניתן לבטלו על סמך חשד גרידא וללא מתן זכות שימוע לבעל הרישיון. לעומת זאת כאשר הרשות רואה לנכון לסרב לתת רישיון חדש, די ב'חשד מבוסס' בכדי להצדיק סירוב שכזה..".
השופט שוורץ הוסיף: "בחינת הראיות המנהליות לימדה כי יש בידי המשטרה מידע עדכני, מהשנה האחרונה, שקושר את אותם גורמים שמועסקים על ידי העותרת לפעילות עבריינית. פעילות זו מתאפיינת בסינרגיה בין המישור העברייני לבין המישור הכלכלי – עסקי. השחקנים המרכזיים בפעילות זו נעים בחופשיות בין עולם הפשע, תוך שהם עושים שימוש במוניטין אותו רכשו ברבות השנים…".
________________________________________________
