שופטת בית משפט השלום בירושלים, ג'ויה סקפה שפירא, גזרה תשעה חודשי עבודות שירות וקנס של 20 אלף שקלים, על נאשם שהורשע בעבירות מרמה בנסיבות מחמירות, גניבה ועוד עבירות על פקודת מס הכנסה. השופטת סקפה שפירא, הורתה לו לפצות את ששת המתלוננים ב-791 אלף שקלים.
על פי כתב האישום, בו הורשע הנאשם, הוא הונה אנשים שונים במטרה לקבל מידיהם סכומי כסף במרמה, אשר שימשו לצרכיו האישיים. הנאשם הציג בפני המתלוננים מצגי שווא שונים ומגוונים ביחס לחייו האישיים, ביסס עם המתלוננים מערכת יחסים של אמון, על בסיס מצגי שווא נוספים ובהמשך קיבל באמצעות מצגי השווא סכומי כסף בסך כולל של מאות אלפי שקלים.
בין השאר, הכיר הנאשם את אחת המתלוננות, אישה הסובלת מנכות, ברשת החברתית פייסבוק ובין השניים נוצרו קשרי ידידות. הנאשם הציג בפני המתלוננת מצגי שווא שונים, הבטיח להשכיר לה דירה השייכת לאביו, טען בפניה בכזב כי הוא זקוק בדחיפות לסכום כסף בשל הליך משפטי המתנהל נגדו ובהמשך לצורך הוצאות הלוויה והשבעה של אביו.
בהמשך, נטען, הציג מצג כוזב בדבר מצבו הרפואי הקשה, וכדי לחזק את אמונה של המתלוננת בו, הפגין כלפיה גילויי חיבה שונים והפעיל עליה לחצים רגשיים. בעקבות מצגי השווא, המתלוננת העבירה לנאשם מפעם לפעם, על פי בקשותיו, סכומי כסף שונים שבין מאות לעשרות אלפי שקלים בכל פעם, במזומן או באמצעות שליח ששלח הנאשם כדי לאסוף את הכספים.
במקרה אחר, כך מפורט בכתב האישום, הנאשם טען בפני המתלונן שאותו הכיר משיעורי תורה משותפים, כי הוא חייב 68,000 שקלים לנותן שירותי מטבע וכי הוא נרדף בשל החוב. הנאשם טען בפני המתלונן בכזב, כי הוא צפוי לקבל את סכום האמור מחוץ לארץ, אך הגעתו מתעכבת, וביקש מהמתלונן כסף וזה נתן לו את הכסף מבלי שהחזיר לו. עוד עלה כי בבניין בו הוא התגורר, עלתה הצעה התקין מעלית, הנאשם הציע להיות אחראי על הנושא, קיבל 85 אלף שקלים, אולם שלשל את הכסף לכיסו לצרכיו האישיים ומעלית לא הותקנה.
השופטת סקפה שפירא שהחליטה שלא להטיל על הנאשם עונש מאסר כפי שביקשה הפרקליטות כתבה בהחלטתה: "משמדובר בעבירות שבוצעו מתוך מניע כלכלי, ישנה חשיבות להטלת רכיב עונשי כספי, קנס- כאשר המרמה היא כלפי קופת המדינה, ופיצוי לקורבנות שנפגעו ממעשיו של הנאשם. רכיבים עונשיים כלכליים, אינם רק בעלי משמעות סמלית, אלא שהם מסייעים להבהיר כי מעשי העבירה אינם כדאיים גם בהיבט הכלכלי".
השופטת הוסיפה: "בסופו של יום סברתי, כי בשל עוצמתם הייחודית של שיקולי השיקום, לנוכח קיומו של סיכוי גבוה במיוחד כי הנאשם אמנם השתקם, ולנוכח המחיר הכבד שעשויים לשאת בו, לא רק הנאשם, אלא גם יתר בני משפחתו, אם יישלח למאסר, והחשש הממשי שעונש מאסר יחבל בהישגים המשמעותיים שהשיג הנאשם בהליך השיקום, ישנה הצדקה לחרוג בכל זאת לקולא ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום ולהימנע מלגזור על הנאשם עונש של מאסר בפועל".
_______________________________________________
