בית משפט השלום בירושלים, פסק פיצויים של 19 אלף שקלים, לקטין שבעת מעצרו הופרו זכויותיו. בין השאר הובל הקטין בפומבי בעודו אזוק, בוצע עליו חיפוש בעירום חלקי ומלא.
על פי התביעה, הקטין נעצר בהיותו בן 15, בשל טענה כי הפר צו הגבלה מנהלי. הצו שניתן לו כלל הרחקה משטחי יו"ש למשך שלושה חודשים ודרישה מהקטין לתת כתובת מגורים בה ישהה בזמן הצו, הוא נאלץ לנדוד מבית לבית ולישון באוהלים זאת לאחר שאנשים שהסכימו לארח אותו בביתם הוטרדו בשעות הקטנות של הלילה על ידי שוטרים שבאו לביקורת מידי לילה.
לבסוף עבר הנער לגור באוהל יחד עם הוריו אשר נדדו אל מול ביתו של חותם הצו בבית וגן. הקטין לא מצא כתובת מגורים אחרת לשהות בה, דבר שהוביל למאבק משפטי אשר בסופו נעצר הקטין והוגש כתב אישום, אך בימ"ש השלום בפ"ת הורה על זיכוייו וקבע כי לא עבר כל עבירה.
בתביעה צוין כי השוטרים הובילו אותו ברחוב אזוק לעיני העוברים ושבים, וכך הובל גם במסדרונות בית המשפט – דבר שגרם לא' השפלה רבה ומיותרת, הקטין גם נחקר ע"י חוקר מימ"ר ש"י בעודו אזוק ברגליו ללא סיבה הגיונית נראית לעין.
בהמשך נערכו על הנער חיפושים בעירום. "בכניסתו לכלא ערכו אנשי שב"ס חיפוש חזותי בערום מלא על הקטין ללא כל בגד, כאשר הקטין מחה על כך אמר לו אחד הסוהרים: 'אם אתה מתנגד אני אעשה לך בכוח!".
בנוסף, נכתב כי גם ביציאה מבית המעצר "נערך לקטין חיפוש בערום מלא ללא כל עילה, כך גם כאשר נלקח לדיון בנוגע להארכת מעצרו נערך על הקטין בדיקה חזותית בערום מלא, ובמספר הזדמנויות שונות נערך עליו חיפוש בעירום חלקי".
באשר למעצר השווא בכתב התביעה תואר כי "הנער נעצר בעת שהיה בדרכו לדיון בבית המשפט, וזאת על אף שהקטין פעל בהתאם להוראות השופט ושלח בערב שלפני המעצר, פקס המעדכן באיזה כתובת ישהה לצורך מעצר הבית הלילי, שוטרי התחנה לא איישו את עמדת הפקס ובשל תקלה טכנית נוספת החליטו לעצור את הקטין בעילת הפרת הוראה חוקית, וזאת מבלי לבדוק את העניין לעומק מול בזק… ומבלי להזמין את התובע טלפונית לחקירה כנהוג".
המדינה להסכם פשרה עם הסניגור של הנער לפיו הוא יפוצה בסכום של 19 אלף שקלים ובית משפט השלום קיבל את הפשרה ונתן לה תוקף של פסק דין.
