שופט בית משפט השלום בטבריה, ניר מישורי לב-טוב, גזר 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות לנאשם בדקירת אדם בתחנת דלק ופיצוי המתלונן שנדקר בשלושת אלפים שקלים. השופט לב טוב עוד קבע כי מאחר והנאשם היה במעצר מספר חודשים תקופת עבודות השירות תעמוד על 5 חודשים בלבד.
הנאשם הורשע על פי הודאתו, במהלך ניהול הליך הוכחות בעובדות כתב אישום מתוקן בביצוע עבירת פציעה כשהעבריין מזויין, החזקת סכין שלא למטרה כשרה, ונהיגה ללא רישיון נהיגה.
בין הנאשם לבין הקורבן, היה קשר חברי, אולם בשלב מסוים התגלע בניהם ויכוח בעניין לא ברור במהלכו נשלחו הודעות הדדיות ביניהם, שהובילו לפחד הנאשם מהמתלונן.
לפני כשנה הגיע הנאשם בשעת לילה מאוחרת לתחנת הדלק ונעמד בסמוך לעמדת ניפוח האוויר, יצא מרכבו וניפח אוויר באחד הצמיגים. בסיום ניפוח הצמיג השיב הנאשם את צינור הניפוח למקומו וכששב לרכב הגיע לעברו הקורבן אשר ניגש אל הנאשם שנעמד לצד הרכב בסמוך לדלת הנהג.
באותן נסיבות וכעבור מספר שניות בודדות, כך לפי כתב האישום, התכופף הנאשם לדלת נהג הרכב ומתא הדלת שלף סכין ובאמצעותה דקר הנאשם נמרצות את הקורבן מספר רב של פעמים והשליכו ארצה. למקום הגיעו אזרחים אשר הפרידו בין הנאשם לקורבן ואז הנאשם נכנס לרכב ונסע מהמקום והקורבן צעד כשהוא צולע לביתו הסמוך לתחנה שם אחיו הזעיק בשמו אמבולנס של מגן דוד אדום שהגיע למקום ופינה את הקורבן לבית החולים.
הנאשם הודה והורשע בעובדות כתב האישום מתוקן, במהלך שמיעת פרשת התביעה ולאחר שנשמעה עדות המתלונן בתיק ועד תביעה נוסף. השופט לב טוב, התחשב בגזר הדין בנסיבותיו האישיות של הנאשם והחליט להסתפק במעצר בו היה מספר חודשים וקבע כי את יתרת העונש ירצה בעבודות שירות.
"בעת גזירת העונש הראוי בעניינו של הנאשם שבפניי", כתב השופט בגזר הדין, "נתתי דעתי לעבירת החזקת הסכין ברכבו של הנאשם אשר אפשרה ביצוע עבירת הפציעה, מספר הדקירות ומיקומן בגוף. עם זאת והגם שמדיניות הענישה הנוהגת נקטה לא אחת בגישה מחמירה בנסיבות דומות בדמות מאסר מאחורי סורגי ובריח מצאתי כי במקרה זה יש למקם העונש הראוי בחלקו הנמוך עד הבינוני של מתחם העונש ההולם באופן שלא יחזיר הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח".
השופט הוסיף: "לכדי תוצאה עונשית זו באתי שעה מצאתי כי יש ליתן משקל של ממש לנסיבותיו האישיות החריגות והקשות של הנאשם , הנזק החמור שייגרם לנאשם ואחיו הקטינים באם יושב למאסר מאחורי סורג ובריח, הפגיעה הקשה שנגרמה לנאשם ומשפחתו עקב ההליך המשפטי שננקט כנגדו, התנהלות המתלונן עובר לביצוע העבירות, מניע הפחד שהניע הנאשם בביצוע העבירות, גילו הצעיר של הנאשם ועברו הפלילי שאינו כולל הרשעות קודמות ואינו מכביד וכן הנזק הרפואי המוגבל שנגרם למתלונן. בד בבד מצאתי כי על העונש להרתיע הנאשם מפני ביצוע עבירות אלימות נוספות, קל וחומר שעה שאין חולק כי לא נרתם להליך טיפולי חרף נזקקות קיימת".
_____________________________________________
