אם הכל ילך כשורה, בתוך כעשור יפעלו ברחבי גוש דן שלושה קווי מטרו תת-קרקעיים.
במקביל להפעלת הרכבת הקלה והנתיבים המהירים – הדבר יקל מאוד על התנועה ברחבי הארץ ובפרט בגוש דן.
הצפי הוא כי קווי המטרו יחלו לפעול בעוד כעשור, אולם, כידוע, תוכניות לחוד ומציאות לחוד. בינתיים, נותר לנו רק לקוות וגם קצת לדעת איך זה אמור לעבוד.
על פי התוכניות, שנמצאות כיום בשלבים מתקדמים, רשת המטרו תשתרע לאורך 150 ק"מ, על פני 9,000 דונם ב-24 ערים. תוכנית המטרו – כוללת שלושה קווי רכבת תחתית בכל מרכז הארץ מתל אביב במערב ועד לגבעת שמואל במזרח. מרעננה בצפון ועד לחולון בדרום. הרכבות יעברו דרך 109 תחנות ב-24 רשויות מקומיות. העלות המשוערת של המיזם הוא 150 מיליארד שקל. במשרדי הממשלה הודיעו כי הקווים יחלו לפעול ב-2032-2030.
על פי ההערכות כיום, אישורן הסופי של ארבע התוכניות לקווי המטרו יוביל לגל של תביעות פיצויים מבעלי קרקע לאורך התוואי, בגובה של מיליארדי שקלים. הפתרון החלופי שמציעה המדינה הוא תכנית ארצית שמטרתה להגדיל באופן משמעותי את זכויות הבניה במקרקעין הסמוכים לקווי המטרו (תמ"א 70).
בימים האחרונים אף פרסמה המועצה הארצית לתכנון ובניה תנאים ומגבלות להוצאת היתרי בניה בחלקות רבות הסמוכות לתחנות המטרו. מגבלות אלו נועדו להבטיח את מימושה של תמ"א 70 וליתר דיוק – למנוע הוצאת היתרי בניה שיסכלו אותה. יחד עם זאת, לצד זכויות הבניה מתוכנן גם מיסוי גבוה, לכן לא ברור נכון להיום מה תהא המשמעות הכלכלית האמיתית של הזכויות הללו.
הקו הארוך מבין השלושה הוא M1, שאורכו 85 קילומטרים, שעתיד לחצות את גוש דן מדרום לצפון. הקו יתחיל בשתי זרועות – אחת מרעננה והשנייה מכפר סבא. שתי הזורעות יתחברו באזור רמת השרון וירדו דרומה לכיוון הרצליה, רמת השרון, תל אביב, חולון וראשון לציון.
בראשון לציון, על פי התוכנית, יתפצל הקו לשתי זרועות נוספות – אחת תעבור דרך באר יעקב, רמלה ולוד, והשנייה דרך נס ציונה ורחובות ותסתיים בבית החולים קפלן. בין השאר צפוי הקו לעבור בבסיסי הצבא בגלילות ובצריפין, בתי החולים מאיר, אסף הרופא וקפלן, באוניברסיטת תל אביב, המרכז הבינתחומי בהרצליה ובפארק המדע ברחובות.
קו שני, M2, צפוי לעבור מפתח תקווה לחולון, דרך גבעת שמואל, בני ברק, רמת גן, גבעתיים ותל אביב. על פי התוכנית הוא יעבור בשוק הכרמל, כיכר הבימה, תחנת רכבת השלום, אצטדיון בלומפילד, בית החולים וולפסון ואוניברסיטת בר אילן.
הקו השלישי, M3, יקיף את גוש דן ממזרח. אורכו 38 ק"מ והוא יחבר בין הרצליה, תל אביב, פתח תקווה, קריית אונו, רמת גן, אור יהודה, חולון ובת ים. שלוחה ממנו צפויה להגיע לנתב"ג. בין השאר הוא צפוי לכלול תחנות בבתי החולים בלינסון ותל השומר, הרצליה פיתוח, רמת החיים וקריית אריה.
תחליף לתחבורה הציבורית
באתר נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים), החברה המקדמת ומתכננת את הפרויקט מבהירים כי מדובר בפרויקט התשתית הגדול ביותר המקודם כיום במדינת ישראל. "זהו נדבך נוסף", כף נכתב, במערך התחבורתי האדיר הנבנה כיום ברחבי מטרופולין תל אביב, ומטרתו – יצירת תשתית תחבורה ציבורית מתקדמת, קישורית ומסונכרנת, שתביא להקלה משמעותית בהגעה מערי גוש דן אל מרכזי התעסוקה הגדולים בארץ".
שיעור השימוש בתחבורה ציבורית בגוש דן עומד כיום על 8 אחוזים לעומת 65 אחוזים שימוש ברכב פרטי, כך על פי נתוני מנהל התכנון. זאת, לעומת אירופה למשל, שם השימוש בתחבורה הציבורית עומד על יותר מ-40 אחוזים. המשמעות היא כבישים פקוקים כשהעומס על הכבישים עוד צפוי לגבור בשנים הקרובות. ישראל, כך לפי מנהל התכנון, מובילה בעומסים בכבישים מבין מדינות ה-OECD.
הרחבת השימוש בתחבורה ציבורית ובכללה קווי המטרו, יאפשרו למאות אלפי אנשים להגיע למקום עבודתם במטרופולין גוש דן ולהקטין כך את הצפיפות בכבישים. הערכות הן, כי המטרו ייצר משרות חדשות, יפתח בנייה למגורים, מסחר ומוסדות ציבור שייבנו בשולי המטרופולין ויאפשרו לצמצם את המרחק לעיר הגדולה.
כידוע, במקביל לתכנון המטרו, מוקמת בימים אלו הרכבת הקלה בגוש דן. אולם, מספר הנוסעים שיוכלו לנסוע ברכבת הקלה בזמן נתון קטן בהרבה מהכמות שאמור להכיל המטרו. כך, תוכל הרכבת הקלה להסיע 7,500 נוסעים לכיוון בשעת שיא, בעוד המטרו יוכל להסיע 25-40 אלף נוסעים באותו הזמן. גם מהירות המטרו גבוהה בהרבה מזו של הרכבת הקלה. הרכבת הקלה צפויה לנסוע במהירות של 20-25 קמ"ש ואילו המטרו צפוי לנסוע במהירות של 35-40 קמ"ש. המהירות הגדולה יותר של המטרו נובעת בין היתר מהמרחק בין התחנות וגם מהעובדה כי הוא צפוי לנסוע מתחת לפני הקרקע ולא מעל פני הקרקע כמו הרכבת הקלה.
השמיעו את קולכם
בשנת 2012 פרסמו משרדי התחבורה והאוצר מסמך מדיניות ארצי בנושא תחבורה ציבורית, שמסקנתו העיקרית הייתה כי קיים פיגור משמעותי ברמות השירות וההשקעה בתחבורה הציבורית בישראל ביחס לעולם המפותח, ונקבעו בו יעדים אסטרטגיים לשיפור התחבורה הציבורית בהתייחס לרמת השירות, השימוש וההשקעה בתשתית תחבורה ציבורית פר תושב.
בהמשך, בשנים 2012-2016 נערכה תכנית אסטרטגית לפיתוח מערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים, במטרופולין תל אביב, בהובלת ועדת היגוי בראשות משרד התחבורה, האוצר, מנהל התכנון, חברת נת"ע ורכבת ישראל. במסגרת זו נבחנה מערכת התחבורה הציבורית בגוש דן. התוכנית ביקשה לקבוע את האמצעים הדרושים ליצירת רשת תחבורה שתאפשר הסעה של 3.5-4 מיליון נוסעים ביום.
המסקנה הייתה כי נדרשים לפחות 3 קווי מטרו חדשים שיספקו, כך לפי מנהל התכנון, "את רמת השירות, הנגישות, הכיסוי והקיבולת הנדרשים כדי להגיע ליעדים האסטרטגיים והניידות במטרופולין תל אביב". באוגוסט 2016, הוחלט כי חברת נת"ע היא שתפעל לקדם את תכנון קווי המטרו.
כעת נמצאים שלושת הקווים בשלבי תכנון סופיים. לגבי 3M ו- 1M דרום – הקוים הללו פורסמו להשגות במחצית שנה זו. בימים אלו, מתקיימים לגבי קווים אלו דיונים בוועדה הארצית לתשתיות לאומיות. לגב הקו הנוסף, 2M, הוא פורסם להגשת השגות בחודש ספטמבר ולפיכך נותר פרק זמן של כחודש ימים להגשת השגות.
על פי הפרסום, ניתן להגיש את ההשגה בתוך 60 ימים מיום פרסום ההודעה. אם אתם רואים עצמכם כמי שיפגעו מהקמת המטרו כפי שניתן ללמוד מהתוכניות שפורסמו, עליכם להגיש השגה לוועדה לתשתיות לאומיות כחלק מהשגות הציבור. ישנה חשיבות גדולה בהגשת ההשגה כבר בשלב הזה – בשלב התכנוני ובטרם תתחיל הבנייה על הקרקע, שכן כעת הסיכוי הגבוה ביותר להשפיע על התכנון.
עו"ד תומר: "בעלי נכסים עתידים לספוג נזקים כבדים"
לדברי עו"ד שירלי תומר, בעלת משרד המתמחה בתכנון ובניה ובכלל זה בדיני ההפקעות, אנו עדים למהלך תכנוני עצום ממדים שעתיד לשנות את פני התחבורה בישראל וודאי בגוש דן. מובן שמדובר בפרויקט בעל חשיבות לאומית ממדרגה ראשונה. יחד עם זאת, ישנם אלפי בעלי נכסים בתחום קווי המטרו המתוכננים או בסמוך להם שעתידים לספוג נזקים כבדים כתוצאה מהפרויקט. הפגיעה יכולה להיגרם בשלל היבטים, ובין היתר כתוצאה מהפקעה קבועה או זמנית, מעל או מתחת לקרקע, כתוצאה ממפגעי רעש, רעידות וזיהום או כתוצאה מהקפאת האפשרות להוציא היתרים לצורך הבטחת מימושה של תמ"א 70.
חשוב מאוד להיות מודעים לקיומו ולפרסומים בעיתונים ועל גבי שלטים בשטח, שכן המדינה אינה מחויבת לשלוח הודעות אישיות לבעלי נכסים. מאחר והפרויקט הוא עצום, בהחלט ייתכנו טעויות בתכנון ומאוד ייתכן שישנן חלופות תכנוניות שניתן להציע לוועדת התשתיות ואשר יקטינו ואולי אף יבטלו את הפגיעה במגרש הספציפי. את הדברים הללו חשוב להביא בפני הועדה לתשתיות לאומיות. לכן לא כדאי להתייאש ובטח לא להתעלם, אלא לנקוט יזמה ולהגיש השגה במקרים הרלוונטיים.
