מעל 50% ממגישי בקשות חופש מידע למשרדי הממשלה ולרשויות הציבוריות בשנה האחרונה טוענים כי לא קיבלו תשובות מקצועיות לבקשות חופש מידע שהגישו ו-70% ממגישי הבקשות ציינו כי הם אינם מרוצים מהשירות שניתן להם בנושא ו-45% העידו כי הממונה על חופש המידע לא היה זמין עבורם במייל או בטלפון, כך עולה מסקר שביעות רצון שנערך על ידי היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים.
סקר שביעות הרצון נערך מדי שנה על ידי היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, בקרב כ-500 מגישי בקשות חופש מידע המשתמשים בטופס המקוון של היחידה. במסגרת הסקר, המתייחס לבקשות מידע שהוגשו במהלך השנה האחרונה למשרדי הממשלה ולרשויות הציבוריות (בהם רשויות מקומיות, תאגידים, מוסדות להשכלה גבוהה, מועצות דתיות ועוד), התבקשו הפונים לחוות דעתם לגבי תהליך הגשת הבקשה, זמינות הממונים על חופש המידע, אופן המענה, שביעות רצונם הכללית, החסמים העומדים בפניהם בעת הגשת בקשה ועוד.
על פי תוצאות הסקר, רוב המבקשים מתמקדים בהגשת בקשות למשרדי הממשלה (כ-66%) ומיעוטם מתמקדים ברשויות המקומיות (16%). מחצית ממגישי הבקשות מעידים על עצמם כמשתייכים לציבור הרחב, השאר משתייכים לעמותות חברתיות, למגזר עורכי הדין והאקדמיה, ו-2% מהמבקשים הם עיתונאים.
מהנתונים המרכזיים מהסקר עולה כי מעל 50% ממגישי בקשות חופש מידע למשרדי הממשלה ולרשויות המקומיות טוענים כי לא קיבלו תשובות מקצועיות לבקשות חופש מידע שהגישו, 70% ממגישי הבקשות ציינו כי הם אינם מרוצים מהשירות שניתן להם בנושא, 45% העידו כי הממונה על חופש המידע לא היה זמין עבורם במייל או בטלפון וכ-57% אחוזים מהנשאלים השיבו כי זמן המענה לבקשת חופש המידע שהגישו היה בלתי סביר.
על פי חוק חופש המידע, על הרשות להשיב לבקשות חופש מידע תוך 30 ימים. במקרים חריגים ניתן להאריך את מועד התגובה. על פי הסקר, החסם העיקרי שעמד בפני מבקשי המידע ומנע מהם להגיש בקשות למידע הוא הזמן הרב שחולף מרגע הגשת הבקשה ועד לקבלת התשובה (40%). נתון חיובי שעלה בסקר מתייחס להיבטים הטכניים של הגשת הבקשה: כ-70% העידו כי היה להם קל למצוא את פרטי הממונה על חופש המידע וכי האתר הרשותי היה מעודכן בפרטים הרלוונטיים להגשת בקשה.
