המפקחת על מקרקעין, קבעה כי על בעלים של שטח מסחרי לשאת בהוצאות שוטפות לאחזקה וניהול הבניין המשותף, ובכך קיבלה את עמדת נציגות הבניין שהגישה את התביעה. עוד נקבע כי חישוב שטח הרצפה של יחידות המסחר יחושב לפי רישומי העירייה.
בתביעה שהוגשה למפקחת על רישום מקרקעין בפתח תקוה, אושרת ארפי מוראי, טענו התובעים, נציגות הבית המשותף ברחוב התע"ש, כי על בעלי יחידות המסחר הנמצאות בבניין להשתתף בהוצאות השוטפות הדרושות לאחזקה תקינה וניהול הרכוש המשותף.
עיקר המחלוקת בין הצדדים, באופן חישוב שטח הרצפה של יחידות המסחר. האם בהתאם לרישומי העירייה לצורך חישובי ארנונה או על פי הרשום בפנקס הבתים המשותפים וכן לגבי תקופת החיוב? האם מרגע רכישת שטחי המסחר או ממועד מסירתן לחזקתה של הנתבעת?
הבית, אשר מורכב ממבנה אחד עם שתי כניסות, כולל 80 יחידות דיור המשמשות למסחר, בתי מלאכה ומשרדים. לבית המשותף נקבע תקנון מוסכם. הנתבעת הינה בעלת שלוש יחידות המשמשות למסחר בבית המשותף, אשר נרכשו באפריל 2016. עד למועד הגשת התביעה, לא שילמה הנתבעת את חלקה בהוצאות האחזקה וניהול הרכוש המשותף, כנדרש על פי הוראות הדין ותקנון הבית המשותף. זאת חרף דרישות חוזרות ונשנות מטעם התובעים.
הנתבעת אישרה כי לא שילמה את חלקה מכיוון שקיבלה את החזקה על הנכסים רק כעבור 120 ימים ממועד הרכישה ולא התבקשה לשלם עד לשנת 2019. בנוסף, טענה כי קיימת טעות בחישוב שטחה וכי אין להסתמך על מדידת העירייה אלא על הרשום בפנקס הבתים המשותפים.
התובעת טענה כי בשנת 2005 הוחלט באסיפה הכללית של בעלי הדירות כי חלקו של כל נכס יחושב בתעריף אחיד בהתאם למדידה שערכה עיריית כפר- סבא. באפריל 2016 קנתה הנתבעת את שלושת נכסי המסחר והוא המועד הקובע לתחילת החיוב. זאת כיוון, שלא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי אכן קיבלה חזקה על הנכס רק במועד מאוחר יותר.
המפקחת החליטה כי על הנתבעת לשלם את חלקה בהוצאות, כפי שדרשה נציגות הבית המשותף. המפקחת נימקה את החלטתה בכך שניתן להסתמך על רישומי עירייה לעניין חישוב שטח הרצפה של יחידות המסחר שבבעלות הנתבעת. "זאת", כך לפי ההחלטה, "בנסיבות בהן מתקבלת החלטה של האסיפה הכללית של בעלי הדירות בבית המשותף, אשר מאמצת שיטת מדידה אחידה ושווה המשקפת שטח רצפת הדירות בבית המשותף בפועל, ובמקרה זה כפי הודאת הנתבעת".
בנוסף, קבעה המפקחת כי בהתאם לחוק המקרקעין כל בעל הדירה בבית המשותף חייב לפעול ביוזמתו מול נציגות הבית המשותף לשלם חלקו בהוצאות, במועד, במלואו וכסדרו. חובה זו קמה מכוח הזכות הקניינית של כל בעל דירה בחלק בלתי מסוים ברכוש המשותף בבית המשותף, אשר בצדה החובה לשאת במלוא ההוצאות הדרושות להחזקת הרכוש המשותף בבית המשותף.
