לבית המשפט העליון, הוגשה הודעת ערעור על קולת עונשו של נאשם שהורשע ע"י בית המשפט העליון, לאחר ערעור המדינה, בביצוע עבירות מין כלפי שלוש בנות משפחתו, ונידון בביהמ"ש המחוזי לעונש של 12 שנות מאסר בלבד.
בית המשפט המחוזי בחיפה זיכה את הנאשם, מחמת הספק, מכל אשר יוחס לו בכתב האישום, אשר כלל שלושה אישומים שונים של עבירות מין כלפי שלוש בנות משפחה, שהיו קטינות בעת ביצוע העבירות. המדינה ערערה על זיכויו, תוך שהתמקדה בטעויות המשפטיות של בית המשפט המחוזי באשר לאופן בו בחן את הראיות שהוצגו בפניו. על הזיכוי הוגש ערעור לבית המשפט העליון שקיבל אותו והרשיע פה אחד את הנאשם בכל האישומים.
על פי הכרעת הדין, הנאשם, פגע בשלוש בנות משפחה בעת שהיו קטינות: בגיסתו, בין השנים 1986 – 1988, בעת שהייתה בת 11 – 13 לערך, בבתה של המתלוננת א', בין השנים 2011 – 2012, בעת שהייתה בת 12 לערך. וכן, בביצוע מעשה מיני במתלוננת ק', בת אחותה של המתלוננת א', בעת שהייתה בת 9 לערך. המתלוננת א' שמרה את הסוד לגבי מעשיו של הנאשם בה למעלה משני עשורים, עד אשר לחרדתה גילתה שהנאשם פוגע בבתה, המתלוננת ר' – אז חשפה את הדברים. גילוי טראומתי זה לגבי פגיעת הנאשם בבתה, הוביל להתמוטטותה הנפשית של א'.
לאחר קבלת ערעור המדינה, הוחזר כאמור הדיון לבית המשפט המחוזי בחיפה לצורך גזירת העונש, ובית המשפט המחוזי גזר על הנאשם עונש של 12 שנות מאסר בלבד. בצעד חריג בית המשפט המחוזי בחיפה התיר לפרסום את שמו ותמונתו של הנאשם, זאת לבקשת המתלוננות בהתחשב בחומרת המעשים והאינטרס הציבורי.
בשל העונש הקל לטענת הפרקליטות, החליטו שם להגיש ערעור, במסגרתו מבקשת הפרקליטות מבית המשפט העליון להחמיר באופן משמעותי בעונש המאסר בפועל שנגזר על הנאשם, שכן לעמדת המדינה, מעשיו של הנאשם, כמו גם ההשלכות כתוצאה מחשיפתם הביאו להתרחשותה של טרגדיה בין דורית, אשר פגיעתה הקשה ניכרת הן במערכות היחסים של הנפגעות בתוך המשפחה המורחבת, והן במערכת היחסים בין האם ובתה.
"אין בעונש שנגזר על הנאשם", כך נכתב בערעור, "כדי להלום את חומרת המעשים וכיעורם, את נסיבות ביצוע העבירות, אשר התפרשו על פני שלושה עשורים, את הפגיעה בשלושה דורות של שלוש בנות משפחה בהיותן קטינות ואת הפגיעה העמוקה, ואף החריגה במקרה זה, בנפשן של המתלוננות -פגיעה בין דורית – אשר השלכותיה על נפגעות העבירות קשות ביותר".
