שופטת בית משפט השלום באילת, ליאורה אדלשטיין, גזרה 3 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 2,400 שקלים, על תושב אילת שהורשע באיומים, תקיפת והפרעה לשוטר במילוי תפקידו לאחר שהשוטרים דרשו ממנו לעטות מסיכה והוא סירב. השופטת הורתה לו גם לפצות שוטר שירק עליו בחדר החקירות ב-1,500 שקלים.
על פי המתואר בכתב האישום, בשלהי חודש יולי ניגשו שלושה שוטרים לנאשם, שהיה יחד עם אחר, בשל העובדה שהנאשם והאחר לא עטו מסיכה על פניהם. בעוד האחר עטה מסיכה שהביאו לו השוטרים, פנה הנאשם לשוטר ואמר לו "מי אתה שאני אשים מסכה בחום הזה?". הנאשם סרב לעטות מסכה בטענה שהוא סובל מאסטמה.
בהמשך הוציא הנאשם מכיסו סיגריה מלאה בגראס. כשנשאל לפשר הסיגריה על ידי השוטר, קרע את הסיגריה וענה לו "כולה גראס, אם היית גבר הייתי נותן לך לעשן איתי". כשהתבקש הנאשם להציג אישור רפואי על מחלתו השיב שאין לו אישור ושאל את השוטר "אתה מסתלבט עליי?".
אז, כך לפי האישום, איים הנאשם על השוטרים ואמר להם: "לא לעצבן אותי אחי, לא לעצבן אותי, סבבה? לא לעצבן אותי אחי, אני אדם מאוד עצבני, אני פסיכיאטרי על כל הראש ואני אסתמטי אחי ואתה סתם עושה לי פה עכשיו. קח אותי לתחנה, טוב, גבר? קח אותי לתחנה…. אחי אל תדבר איתי, אני עצבני אחי, בסוף אני אוציא את העצבים עליכם ואשב מעצר". מיד ובהמשך לאמור לעיל איים הנאשם על השוטרים בכך שאמר להם: "אתם לא יודעים עם מי הסתבכתם ואיפה נפלתם".
לאחר שהנאשם עוכב במרחב התחנה, איים הנאשם, כך לפי האישום, על השוטרים שירק עליהם. מיד ובהמשך, בחדר המעוכבים, ירק הנאשם בפניו של השוטר שעצר אותו ממרחק קצר.
התביעה טענה כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו במטרה "ליצור פרובוקציה, להפריע לשוטרים בעבודתם, לפגוע בהם, להשפיל אותם ולבזות אותם ובמטרה לסכן את בריאותם". עוד נטען, כי הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם הם שמירה על הסדר הציבורי, שמירה על שלטון החוק ורשויות אכיפת החוק, פגיעה בשוטר שממלא את תפקידו כחוק, בפרט נוכח מגפת הקורונה כאשר האזרחים מונחים להישאר ספונים ובטוחים בבתיהם ואילו השוטרים מסכנים את בריאותם ובריאות משפחתם.
השופטת אדלשטיין כתבה בגזר הדין כי היא התרשמה מהנאשם כאדם מוכשר ובעל עקרונות אך כנראה, לאור טיב העבירות בהן הורשע, בעל "מוטת שליטה על כעסים שאינה ארוכה". עוד ציינה כי מדובר בצעיר בן 27 שהחל את מסכת חייו הפליליים לפני שמלאו לו 14 ולאחר מכן הורשע מספר פעמים.
"שש שנים נמנע הנאשם מביצוע כל עבירה", כתבה השופטת. "חבל איפוא, כי כשל שוב וחזר לעולם ממנו ניסה להימנע. חבל גם כי הנאשם לא עבר תהליך של טיפול שיכול היה לסייע לו לתעל את כעסיו. נגד הנאשם ניתנו 6 דוחות מאז פרוץ המגיפה, 5 מהם עקב אי עטיית מסיכה, לפני הדוח מושא תיק זה. קשה להאמין שלאור מספר הדוחות הרב הנאשם לא ידע כי עליו לקבל אישור מיוחד אם הוא מבקש שלא לעטות מסיכה".
השופטת והוסיפה "בימים אלה מלאות ידיהם של שוטרי ישראל עבודה. בנוסף למשימות השיטור הרגילות – עליהם להתמודד עם אנשים שאינם עוטים מסיכה או מפרים את הוראות הסגר ומסכנים בכך את בריאות הציבור. העלייה בתחלואה של החדשים האחרונים מוכיחה את הקשר בין אי עטיית מסיכה ואי שמירה על ריחוק חברתי ובין הגידול המבהיל במספר החולים. בעתות כאלה מצופה מכל אחד בחברה שיעשה את חלקו וישמע לכל הפחות להנחיות ולחוק, בוודאי שלא יפריע לשוטרים ויתקוף אותם בעודם מנסים לאכוף את החוק".
________________________________________________________
