בחודשים האחרונים, על רקע התפרצות הקורונה בישראל, נרשם זינוק במספר הבקשות לנכות בעבודה שהוגשו לביטוח הלאומי בשל נזקי הנגיף. עד כה הוגשו לביטוח הלאומי כ-2,200 בקשות להכרה בנכות וההערכה היא שגל התחלואה הנוכחי יוביל לזינוק נוסף במספר הבקשות.
בביטוח הלאומי נרשמה גם עליה של כ-20% בבקשות לקבלת קצבת נכות. הצפי הוא שגם בבקשות האלו ירשם גידול בחודשים הבאים בשל התפרצות הגל השני.
על פי הביטוח הלאומי, מי שחלה בקורונה כתוצאה מחשיפה לחולה במקום העבודה יכול להגיש בקשה להכרה כנפגע עבודה ולקבל דמי פגיעה עבור הימים שלא עבד בזמן שהיה חולה. מי שקיבל דמי פגיעה ונותר עם נכות, עשוי להיות זכאי לגמלת נכות מעבודה.
עובדים שכירים ועצמאים מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה באמצעות דמי הביטוח הלאומי המשולמים עבורם. על כן, אם נפגעו תוך כדי ועקב העבודה יתכן והם זכאים לתשלום דמי פגיעה כפיצוי על אובדן שכר או הכנסת במהלך תקופת היעדרותם.
על פי הביטוח הלאומי, שיעור דמי הפגיעה ליום מחושב על פי 75% מהכנסת המבוטח החייבת בדמי ביטוח ב-3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק את עבודתו בשל הפגיעה, לחלק ב-90. דמי הפגיעה ישולמו לשכיר עבור פרק הזמן שבו לא עבד ולכל היותר לתקופה של 13 שבועות ממחרת יום הפגיעה.
חשוב לציין כי על מנת שהביטוח הלאומי יכיר בעובד כנפגע בתאונת עבודה, על העובד להוכיח כי חלה בעקבות חשיפה לחולה אחר במסגרת עבודתו וכי לא נדבק מגורמים אחרים כמו בני משפחה או חברים. מי שנכנס לבידוד כתוצאה מחשיפה לחולה במקום העבודה אך לא חלה, אינו זכאי לדמי פגיעה ולא יוכר כנפגע בעבודה.
עובדים שחלו בקורונה ונותרו עם נכות או נזק נפשי עשויים להיות זכאים לגמלת נכות שנמדדת על פי הנכות שתקבע להם. במידה והנכות עומדת על בין 9-19 אחוזים, הם זכאים למענק חד פעמי. במידה ונקבעה להם נכות של למעלה מ-20 אחוזים, הם זכאים לקצבה חודשית מהביטוח הלאומי. התגמול ניתן גם אם העובד חזר לעבודתו ואף חזר להרוויח את אותו השכר כפי שהיה בטרם חלה.
