שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, תמר שרון נתנאל, דחתה ערעור של חברת מנו ספנות בע"מ, שטענה כי מכתב התראה לפני תביעה מהווה הוצאת לשון הרע. פסק הדין קובע כי מדובר במכתב התראה לפני הגשת תביעה ולכן מדובר בפרסום מותר וחייבה את מנו ספנות ב-5,000 שקלים הוצאות.
מכתב ההתראה שנשלח לחברת מנו ספנות, נשלח על ידי בני זוג שדרשו פיצוי על פציעת בתם במהלך שייט באוניה. לפי תיאורם, הבת נחבלה לאחר שנדחפה על ידי ילדה אחרת, לעבר משקוף ברזל. במכתב נטען, כי הקטינה נחבלה ברגלה ובראשה וכי דם נטף מראשה ללא הפסק. כן נטען בו, כי מנו ספנות לא הבהילה רופא לאוניה באופן מידי ולא טיפלה, כראוי, בקטינה הפגועה. בנוסף, נטען, כי לאחר האירוע, צוות האוניה ניסה לתעד את המשיבים "ולרגל" אחריהם ולכן כל חופשתם נהרסה.
חברת מנו ספנות טענה בתביעה שהגישה לבית משפט השלום, כי האמור במכתב מהווה לשון הרע וכי מדובר בפרסום חמור, מבזה ושקרי. עוד טענה, כי המכתב נשלח, בכוונת מכוון, למזכירות החברה ולא למנכ"ל החברה וזאת על מנת שעובדי המערערת "יראו ויראו" את מחדלי החברה ובכך ביזו אותה בקרב עובדיה. המכתב, נטען, פגע בחברה במיוחד נוכח חשיבות שמירת שמה הטוב בקרב עובדיה.
בטרם הגשת כתב הגנה, הגישו בני הזוג, בקשה לסלק את התביעה על הסף, בטענה שהיא איננה מגלה עילה ושמדובר בתביעה קנטרנית וטורדנית, המהווה שימוש לרעה בהליכי בית משפט. עוד ציינו כי מדובר במכתב התראה לפני הגשת תביעה ולכן מדובר בפרסום מותר על פי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע. בקשתם התקבלה, והתביעה אכן נמחקה על הסף.
על כך ערערה מנו ספנות לבית המשפט המחוזי שדחה גם הוא את טענותיה. השופטת שרון נתנאל, קבעה כי אינה סבורה שהגשת תביעה בגין לשון הרע, זמן קצר לאחר קבלת מכתב ההתראה, כפי שקרה במקרה הזה מעידה, בהכרח, על חוסר תום לב או על רצון להשתיק או להפחיד את הניזוק באירוע מפני הגשת תביעה נזיקית.
"לשם הכרעה בערעור שלפניי", כתבה השופטת בהחלטתה, "אין צורך לשרטט את הפתרון ההולם את האיזון הראוי בין זכותו של ניזוק להגיש את תביעתו בגין האירוע, בזמן המתאים לו (בגדר תקופת ההתיישנות) ובין זכותו של מי שנפגע מלשון הרע להגיש תביעת לשון הרע, על מנת 'לתקן' את המצב ו/או להפחית את נזקו. זאת – הן לאור כך שמאז האירוע ועד להגשת תביעת לשון הרע לבית משפט קמא, עבר זמן קצר יחסית – 8 חודשים בלבד, כך שלא ניתן לומר שהמשיבים משתהים בהגשת התביעה והן לאור כך שבא כוחם הצהיר, כי המשיבים עומדים להגיש נגד המערערת, תביעה נזיקית בגין האירוע וכי התביעה תוגש בקרוב. ברי כי דיון בתביעת לשון הרע, בנסיבות אלה, יהיה דיון סרק, אשר ייפסק, אוטומטית, עם הגשת תביעה בגין האירוע הנזיקי הנטען במכתב".
השופטת קיבלה גם את הערת בית משפט השלום, לפיה "ספק אם, בנסיבות העניין, משלוח מכתב התראה לכתובתה הרשמית של החברה, עונה על הגדרת 'פרסום'. זאת – משום הגדרת המונח "פרסום" בסעיף 2(ב) לחוק, על פיה המצאה לנפגע מלשון הרע, איננה מהווה פרסום".
____________________________________________
