אישה שנפלה בבית של בנה בעת שישנה שם ונפצעה בידה ובאגן, תפוצה בכ-60 אלף שקלים על ידי חברת הביטוח, כך פסק, שופט בית משפט השלום בירושלים, מוחמד חאג' יחיא, זאת למרות שחברת הביטוח טענה כי התובעת הכירה היטב את הדירה ולא הוכיחה כל רשלנות.
על פי התביעה שהוגשה נגד הבן ונגד חברת הביטוח, האישה בת ה-73 התארחה עם בעלה בבית בנה. לפנות בוקר, היא קמה ממיטתה וביקשה לגשת לחדר השירותים. בבית שררה חַשֵכה מוחלטת ובעודה פוסעת לכיוון חדר השירותים נתקלה רגלה בשמיכה שהייתה מוטלת על הרצפה ונפלה. היא נפגעה בגופה, בעיקר, באגן ובשורש כף יד ימין.
לאחר האירוע, הובהלה התובעת לבית החולים פוריה. שם, נמצאו שבר ביד וגם שבר באגן. לבקשת התובעת, היא שוחררה באותו יום לאחר שנעשה לה שחזור וקיבוע של השבר ביד עם גבס. כעבור שלושה ימים היא אושפזה בבית החולים מאיר, ושם עברה ניתוח לשחזור וקיבוע פנימי.
התובעת טענה כי עקב התאונה, היא עברה סדרת בדיקות וטיפולי פיזיותרפיה, וגם נזקקה לתמיכה סיעודית הן על-ידי בני משפחתה הן על-ידי עוזרת שאושרה לה על-ידי המוסד לביטוח לאומי ועד היום, היא סובלת מכאבים, ממגבלה תפקודית, וחייה לאחר התאונה אינם כפי שהיו לפניה. עוד טוענת התובעת, כי התאונה אירעה עקב רשלנות הנתבע או בני ביתו, אשר בין השאר, הותירו בבית חושך מוחלט ולא כפי שהיו עושים במקרים הקודמים שבהם התארחו שם, לא דאגו לאספקת מקור אור מינימלי, הותירו מכשול בדרכה ולא דאגו לקיום מעבר בטוח ונוח, ועוד.
מנגד, חברת הביטוח טענה, כי דין התביעה נגדה להידחות משכן מדובר בתביעה חסרת בסיס. התובעת לא הוכיחה כיצד אירעה התאונה וממילא היא הכירה היטב את דירת בנה ולא הוכיחה כל רשלנות מצד הנתבע או בני ביתו, ומכאן לא קמה כל חבות ביטוחית. גרסת התובעת ביחס לאירוע התאונה אינה ברורה, אינה עקבית, יש בה סתירות ולא הוכחה כאמור. בנוסף, ביחס לנזקים נטען כי התובעת סבלה וסובלת גם כיום ממחלות נוספות שיש בהם לפגוע בתפקודה כך שאין כל קשר סיבתי בין הגריעה התפקודית כביכול שנטענת על-ידה לבין התאונה המוכחשת.
למרות טענות חברת הביטוח, השופט חאג' יחיא קבע לאחר שמיעת עדויות התובעת ובעלה וכלל החומר בתיק, כי דין התביעה להתקבל. "מקובלת עליי גרסת התובעת" כתב השופט בפסק הדין, "בדבר נסיבות התאונה ואחריות הנתבע לקרותה בכך שלא הותיר אור דלוק כדי למנוע סיכונים בחשכה ולא הבטיח מעבר בטוח בבית. אין לצפות כי התיעוד הראשוני יכלול את מלוא פרטי התאונה. בדרך כלל תיעוד זה נרשם בעת מצוקה ומכאובים של הניזוק ובמקרים רבים, הדברים נרשמים מפי קרובי המשפחה או המכרים שמלווים אותו לבית החולים".
השופט הוסיף: "עם זאת, יש מקום לצפות כי התיעוד הראשוני האמור ישקף את 'גרעין' האירוע, במקרה לפנינו, גרסת התובעת עולה בקנה אחד עם הדברים הראשוניים שנמסרו לבתי החולים סמוך לאחר האירוע. בבית החולים פוריה נרשם 'הרגל שלה נתקעה במשהוא'… תשובה הגיונית ומניחה את הדעת".
______________________________________________________
