בשיעור הראשון בפקולטה למשפטים, מסבירים לסטודנטים הנלהבים שהקשר בין צדק ובין החוק הוא לא הכרחי או מובהק כמו שהיינו מדמיינים.
השנה החולפת התאפיינה בעשרות טלטלות ותיקים, שערוריות ופסקי דין, יוזמות חקיקה ותקנות חירום. בקשנו מעורכי הדין של אוביטר לומר לנו בכמה משפטים מי לדעתם צריך להתנצל השנה ועל מה.
עו"ד שיקמה בדש
אנחנו לא באמת צריכים יום אחד לחשבון נפש אלא כל יום עלינו להסתכל על עצמנו טוב טוב ולבחון איפה אנחנו יכולים להשתפר. אם הייתי יכולה לבקש סליחה, הייתי מבקשת סליחה מכל הנשים שלא איתנו היום בעקבות אלימות כנגדן, סליחה על זה שהמערכות שלנו לא היו שם בשבילכן, סליחה שפחדתן להתלונן, סליחה שגזרי הדין אשר קיבלו הגברים האלימים היו מקלים ולא מחמירים, סליחה שאין טיפול ראוי לגברים האלה אשר נכנסים ויוצאים מבתי הסוהר חזרה לאלימות.
סליחה שלא היה שם מישהו ששמע את הזעקה שלכן. סליחה.
עו"ד שלי גרשט
לשכת ההוצאה לפועל ובתי המשפט צריכים לבקש סליחה מחייבים פרטיים וחברות. בחודש ספטמבר 2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי אשר שינה את מפת ההליכים בתיק פשיטת הרגל, פירוק חברות ואף בתיקי ההוצאה לפועל. אלו היושבים בכנסת ככל הנראה לא היו שותפים למצוקתם הממשית של החייבים בתיקי ההוצאה לפועל או חייבים שגורלם השתנה והשפיע והם עומדים בפני פתיחת הליכים נגדם.
לפניי כניסת החוק החדש, באפשרות החייב היתה הדרך לבחור בין מסלול של פשיטת רגל לבין הכרזתו מוגבל באמצעים ואיחוד תיקים. מטרת הליך של מוגבל באמצעים היא לאחד את תיקי ההוצל"פ כנגד החייב, כך שרשם ההוצל"פ יבחן את הכנסותיו והוצאותיו של החייב ובני משפחתו ולפיהם ייקבע צו תשלומים לתשלום החוב. מטרת ההליך הייתה להגן על החייב מפני עיקולי משכורת, מטלטלין, עו"ש וצו הבאה ואף לגרום לחייב לשלם את חובו.
החיסרון של ההליך היה כי הריבית בהוצל"פ אינה נעצרת, חייבים שילמו סכומים נמוכים במשך שנים והחוב רק הלך וגדל. יש שיגידו שחובות צריך לשלם, אין ספק, אך לא כל תיק דומה לאחר ואין מדובר בתיקים, אלא באנשים. כל אחד והסיפור שלו וכי תפקידה של מערכת המשפט היא להגן על החלש ולא למוטט אותו רק בגלל שנקלע לחובות.
עו"ד הילה צאירי
מערכת המשפט שלנו עמוסה. עמוסה מאד. בפני כל שופט מונחים בממוצע מעל 500 תיקים, והליך משפטי נמשך בממוצע כ 900 ימים. זה אומר שמדי יום מתווספים לשולחנו של השופט עוד ועוד תיקים, עם כתבי טענות ארוכים, בקשות וסעדים זמניים. אפשר להבין למה בנתונים האלה כאשר נכנסים לאולם ומבינים שהשופט.ת קרא.ה את התיק, השמחה בלב עולה. זה לא מובן מאליו. להפך. מרבית השופטים לא בקיאים בתיקים, לא קשובים בדיונים, והשאיפה העליונה של רוב השופט היא לסיים את התיק. לא לעשות צדק.
במצב שבו לכל שופט יש מאות (ולחלקם גם אלפי) תיקים לטפל בהם, ובכל תיק בקשות ותגובות לעייפה, אנחנו פוגשים באולמות הדיונים שופטים עייפים, נרגנים, לעיתים אדישים שמנהלים משפטים בדרך לא יעילה, כך שכל תיק נמשך בממוצע כשלוש שנים. כאשר אדם מן היישוב, מגיע לראשונה לבית משפט הוא מצפה למצוא שם צדק, אוזן קשבת, מישהו שיראה את העוול שנעשה לו ויעזור לו. שופט שמטפל ב 500 תיקים בשנה, פשוט לא יכול להיות שופט כזה.
המערכת צריכה להתנצל על כך שהיא אינה יכולה לטפל בתיקים ביעילות, על כך שהליך משפטי לא מסתיים בתוך שנה, על כך שאין בה צדק.
עו"ד גיא קנפו
המערכת צריכה לבקש סליחה מבעלי העסקים. שהביאה אותם לחדלות פירעון בלי תכנית כלכלית מסודרת. למצב שהם יאבדו את הבית שלהם בעקבות שינוי הסדר החוק שהבנקים כפו, כך שחדל פירעון יאבד דירתו אפילו אם היא היחידה.
עו"ד פנינה יחזקאל כחלון
כבר שנים שהמערכת המשפט איננה שוויונית. פסקי דין רבים ניתנים על רקע מגדרי כאשר יש הבחנה ברורה בין גברים לנשים.
אם אסקור את תחום דיני המשפחה ממנו אני מגיעה אזי חרף בע"מ 919/15 אשר יצר מהפך בכל הקשור לתשלום דמי מזונות, עדיין ניתן לראות כי עוד רחוקה הדרך אל השוויון בו השיקולים אשר יובאו במסגרת פסקי הדין הינם שיקולים כלכליים כאשר שאלת המגדר כלל לא באה בחשבון אם כי טובת הילדים בלבד.
נכון הדבר אף בתיקי משמורת. במדינה בה כלל האזרחים שווים לפני החוק אין סיבה ליתן העדפה לאזרח בשל מגדריותו. אין ספק כי יש מקרים בהם הנסיבות מצדיקות מתן סעדים אך השתיכות מגדרית אינה נמנית על מקרים אלו.
עו"ד רפאל ציק
יש לשנות את החקיקה והפסיקה ולהחיל את טענת ההגנה מן הצדק בנושא הפעלת סוכן מטעם המשטרה ששידל או הדיח אדם לדבר עבירה. השימוש בסוכן מטעם המשטרה שטומן פח לאדם ומשדל אותו או מדיח אותו לעבור עבירה פלילית מקובל במדינת ישראל מעת הקמתה.
במקרים רבים בהם יש חשד לפעילות פלילית, המשטרה מפעילה סוכן מטעמה שהינו אזרח רגיל המעורב בפלילים ובמקרים אחרים המשטרה מפעילה סוכן שהוא שוטר בכדי להפליל בעבירות פליליות.
במשפט האמריקני מקובלת דוקטרינת "הפח היקוש" (Entrapment) לפיה הדחה לדבר עבירה על ידי סוכן ממשלתי עשויה לעלות כדי פגיעה בזכות הנאשם להליך הוגן. טוב יעשו המחוקקים או בית המשפט העליון אם יסדירו בחוק או בפסיקה בצורה ברורה את פסילת הראיות המתבססות על סוכן מטעם המשטרה כאשר אין כל חשד לעבירה פלילית כלפי אותו אדם, וכן כאשר מדובר בהדחה ושידול של האדם לדבר עבירה.
עו"ד דן זילברמן
אני חושב שהעוול גדול שמתרחש במערכת המשפט, קשור לנושא האופניים החשמליים שעד היום לא התקבלה כל הכרגע בסוגיה הם יש לראות בהם ככלי תחבורה או לא, ומשכך האם מדובר בתאונת דרכים או לא, ואת מי תובעים.
כרגע יש פסיקות סותרות והדבר, בהיעדר חקיקה מוסדרת של המחוקק בסוגיה זו, מותירה מפגעים רבים ללא יכולת לקבל כל פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו להם.
יש לקוות שבקרוב הדבר יסודר ובכך ההפקרות שנוצרה תיפסק.
עו"ד גיל קראוס
אני חושב שהמערכת צריכה לבקש סליחה ולעשות תיקון בכל הנוגע לדרך התנהלות הוועדות הרפואיות בביטוח לאומי. כמי שמייצג חולים ונפגעים מזה למעלה מ-16 שנים, אני מבין עד כמה המערכת הזאת פעמים רבות איננה צודקת, לפחות לא למראית עין.
העובדה שמדובר בוועדה שאורכת 5 דקות עם בדיקות מינימליות שבה יכולים לחתוך גורלות לאנשים לכל החיים לפעמים, בצירוף העובדה שמדובר ברופאים שמקבלים שכר מטעם המדינה והאינטרס שלהם ברור, הופכת את ההליך כולו למאוד בעייתי. הדרך הזאת פוגעת פעמים רבות בזכויות של חולים ונפגעים.
עו"ד בנימין דקל
המערכת צריכה להתנצל בפני מתדיינים המתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית. כולנו יודעים שהפרעת אישיות גבולית יכולה להביא להתנהגות תוקפנית במצבי משבר וקיצון. נראה שהמערכת לא לוקחת בחשבון את ההשפעה הרגשית שיש לדיון בבית משפט על מתדיינים המתמודדים עם עם הפרעת אישיות גבולית, שבעת הופעתם בבית המשפט מרגישים בדידות עצומה, חוסר אונים ושכל העולם נגדם. תחושות אלו מביאות להתנהגות תוקפנית ואפילו מגעילה. ברצוני להזכיר שבשעת דחק מילה טובה ומרגיעה, מבט חם וחומל יכולים לסייע לאדם לנטרל את ההרס העצמי ולהביא לדין אמת.
עו"ד טל פינק
הנושא עליו בחרתי לכתוב הינו עוול חמור אשר נגרם לחייבים רבים עם כניסתה לתוקף של הרפורמה בתחום החובות וכניסתו לתוקף של חוק חדלות פרעון ביום 15.9.2019.
בהתאם להוראות הרפורמה, הרי שמיום 15.9.2019 התבטל מונח "חייב באמצעים" ונקבעו צוי תשלומים קבועים אותם על חייבים לשלם, בהתאם לגובה החובות: חוב של עד 100,000 ₪ ב- 36 תשלומים, חוב של מעל 100,000 ₪ ב – 48 תשלומים.
אני סבורה כי מדובר בסיטואציה בלתי אפשרית ובלתי הוגנת אשר מתעלמת מהשונות של כל אחד מאיתנו ונסיבותיו האישיות. לא דין רווק ללא ילדים עם 100,000 ₪ חובות – כדין גרושה עם 3 ילדים עם אותו סכום החובות.
לאור הסיטואציה מוצאים עצמם חייבים רבים בהליך של חדלות פרעון (הליך הידוע כ"פשיטת רגל"), על אף שגובה חובותיהם אינו מצדיק זאת – וזאת בלית ברירה ומחוסר יכולת לעמוד בתשלומים החודשיים הגבוהים אשר נקבעים להם באופן גנרי.
עו"ד לילך יחזקאל
בכיפור הזה אני רוצה לבקש סליחה מהקשישים. קשיש המבקש לקבל קצבת סיעוד מביטוח לאומי זוכה ל"ביקור" בביתו מהמעריך הסיעודי מטעם הביטוח הלאומי, אשר בודק את תפקודו בבית. הקשישים נדרשים לבצע פעולות שהן לעיתים, משפילות אותם.
לדוגמה, המעריכה שבאה להעריך את זכאותה של סבתי לסיעוד, ביקשה ממנה להרים גרב מהרצפה וללבוש אותו, או התעקשה שסבתי תקום ותגיש לה כוס מים מהמקרר. כששאלתי את סבתי מדוע השתדלה ומילאה אחר הוראות המעריכה, למרות הקשיים והמגבלות שלה, טענה שהיא לא מוכנה לעשות "הצגות", ושיש לה עדיין כבוד עצמי. מדוע לא תסתפק המדינה במסמכים רפואיים המעידים על מצבו הרפואי של הקשיש?
עו"ד דפנה פלר
מבקשת סליחה מכל בעלי החיים על כך שבני האדם חשים חזקים ועליוניים מהם.
מבקשת סליחה מכל המבוגרים ואלו עם סיכון גבוה על שיש כמה בתוכנו אשר מרשים לעצמם להפיץ את המגיפה ורק בגלל שנאה עיוורת.
עו"ד אייל בסרגליק
ממי צריכים לבקש סליחה השנה? סליחות על רקע תיק הרצח של זדורוב.
אני חושב שמי שאנחנו צריכים לבקש סליחה, זה בין השאר, רומן זדורוב, שיושב תקופה ארוכה בכלא, על עבירה שלא ביצע. איני יודע מי הרוצח, ואף איני יודע מה היה חלקו של זדורוב בפרשייה, כי אכן ידע פרטים מוכמנים ואף הודה. אולם מכאן, להודאות אשר מסר, שנחזות להיות הודאות שמילים הוכנסו לפיו, הודאה שמלאה בפרטים מוכמנים שליליים, חד משמעית, מוביל יותר להודאת שווא של האיש.
עו"ד גלעד רמתי
אם מישהו צריך לומר סליחה כלפי עוול שגרם לציבור שלם של אוכלוסיות חלשות הינן חברות הביטוח הסיעודי. לפי הסטטיסטיקה בשנים האחרונות, בין 30 ל – 40 אחוז מתביעות הסיעוד של המבוטחים נדחות.
המבוטחים הסיעודיים הקשישים נתקלים במנגנון קשוח של ניהול תביעות מצד חברות הביטוח.כאשר המבוטח הסיעודי פונה לחברת הביטוח הוא נאלץ לעבור הערכה תפקודית מצד רופא של חברת הביטוח.
גם אם רופא חברת הביטוח קבע כי הקשיש אכן סיעודי, הקשיש לא יודע שזמן קצר לאחר מכן חברת הביטוח תשלח אליו חוקר פרטי שיתחזה לשליח או עובד דואר וכו' על מנת לצלם את הקשיש מבצע פעולה כזו או אחרת בשארית כוחותיו.
במידה ואותו קשיש אינו יוצא מביתו, החוקר מטעם חברת הביטוח ינסה לשדלו לצאת מביתו על מנת "לתפוס אותו על חם".
כאמור, חברות הביטוח הסיעודי רואות בקשישים הסיעודיים ככאלה שבאו "לגזול" מחברת הביטוח את גמלאות הסיעוד במקום לראותם כקשישים אשר שילמו ממיטב כספם רק כדי לקבל את הגמלאות אשר מגיעות להם כדי לסייע בשעתם הקשה.
