נחקרתם במשטרה וקיבלתם מכתב יידוע מהפרקליטות או מהתביעה. מה זה אומר? מה המשמעות? כיצד עליכם לפעול מרגע קבלת המסמך לידיכם? ומדוע חשוב שתהיו מיוצגים על ידי עורך דין פלילי בשלב הזה?
מכתב יידוע הוא מכתב שנשלח אל חשוד (בדרך כלל בעבירת פשע) ומודיע כי תיק החקירה התקבל אצל רשות התביעה. כלומר, חקירת המשטרה (או של רשות חקירה אחרת) בעניינו של החשוד הסתיימה וכעת עובר התיק לידי הפרקליטות או התביעה המשטרתית. רשות התביעה תבחן את תיק החקירה ותחליט בסופו של יום אם יש מקום להעמיד את החשוד לדין או לסגור את התיק בעניינו מאחת מעילות הסגירה המופיעות בחוק (חוסר אשמה, היעדר ראיות מספיקות להגשת כתב אישום, נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין).
מטרת חובת היידוע היא להביא לידיעת החשוד את העובדה כי חומר החקירה בעניינו הועבר ליחידת התביעה לצורך ההחלטה אם להעמיד אותו לדין. זאת, כדי לאפשר לחשוד לכלכל את צעדיו בהתאם וכן לפנות לתביעה טרם קבלת החלטה סופית בעניינו על מנת לשכנעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.
בעגה המשפטית נקרא מכתב יידוע מכתב לפי סעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי. סעיף חוק זה, מעגן את זכותו של כל אדם החשוד בעבירה מסוג פשע, לקבל הודעה כי חומר החקירה בתיק הפלילי שנפתח נגדו הועבר לידי רשות התביעה לצורך קבלת החלטה, ולבקש כי ייערך לו שימוע בכתב לפחות, לפני שתתקבל בתביעה החלטה סופית לגבי הגשת כתב האישום.
עם קבלת מכתב היידוע, ניתן לחשוד פרק זמן של 30 יום בהם הוא רשאי לפנות בכתב לרשות התובעת ולהעלות טיעונים מנומקים מדוע יש להימנע מלהגיש נגדו כתב אישום או מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת.
קיימים מקרים מיוחדים וחריגים בהם מוסמך פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות במשטרה שלא לשלוח לחשוד מכתב יידוע אם קיימת מניעה לכך. כמו כן, אלה יכולים, במקרים מסוימים, להגיש כתב אישום גם אם טרם חלפו 30 הימים בהם יכול החשוד להעלות טענות, כאשר החלטות של פרקליט המחוז וראש יחידת תביעות במשטרה בנושא זה מחייבות תיעוד נימוקים לביסוס החלטתם בכתב.
על מי לא חלה זכות היידוע והשימוע? זכות זאת לא נוגעת למי שבעת העברת תיק החקירה מהמשטרה לידי הפרקליטות היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו. למשל, עצורים שהואשמו בעבירות אונס או רצח וכתב האישום בעניינם הוגש בעודם במעצר.
חשוב לדעת כי אף שחובת היידוע והשימוע מתייחסת לחשודים בעבירות פשע, היא איננה חלה ביחס לכמה עבירות: תקיפה כלפי בן משפחה, גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג וכן כל עבירת פשע שנעברה במהלך ביצוע עבירת תקיפה כלפי בן משפחה או בן זוג.
מה כתוב במכתב היידוע?
רשות התביעה רשאית להזמין את החשוד או עורך דינו מטעמו כדי להציג בפניה טיעונים באשר לחשדות המיוחסים לו בשימוע בעל פה.
הנוסח שמשמש את רשות התביעה במכתב היידוע הוא זהה, ברובו, לכל החשודים. "הריני להודיעך כי תיק מספר .. בו נחקרת כחשוד, הועבר לעיון התביעות. הנך רשאי תוך 30 יום מיום קבלת הודעה זו, לפנות אלינו בכתב בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום נגדך".
במקרים מסוימים, בעיקר כאשר מדובר בתיקים שבטיפול הפרקליטות, אם לאחר לימוד התיק מתגבשת החלטה על ידי הרשות התובעת להעמיד את החשוד לדין, נשלח לחשוד מכתב יידוע נוסף – "מכתב יידוע שני" במסגרתו ניתנת לחשוד ולבא כוחו הזדמנות לעיין בעיקרי חומר החקירה ולשכנע את רשות התביעה שלא להעמיד את החשוד לדין.
החשיבות שבייצוג משפטי
עורך דין פלילי מנוסה יכול לפעול על מנת לסיים את תיק החקירה נגד החשוד כבר בשלבים מוקדמים של החקירה או השימוע, בטרם הגשת כתב אישום נגד החשוד. במענה למכתב היידוע, הן בכתב והן בעל פה, שוטח עורך דין מטעמו של החשוד את הנימוקים לסגירת התיק, או לחילופין לצמצום האישומים או לשינוי העבירות המיוחסות לחשוד. כמו במשפט פלילי, גם כאן שיח מקצועי ענייני בין הפרקליטות או התביעה המשטרתית לעו"ד הפלילי של הנאשם, עשוי לאפשר לחשוד לצמצם נזקים.
מכאן נובעת החשיבות הגדולה של ייצוג מקצועי טוב על ידי עורך דין פלילי בשלב של מכתב היידוע והשימוע. אישום בפלילים פוגע בשמו הטוב של האדם, בפרנסתו, במוניטין שלו ביכולת שלו להתקדם הן בפן האישי והן בפן המקצועי. חשוב אם כן להצטייד בעורך דין פלילי מקצועי ובקיא שיוכל לסייע לכם להתכונן ולהתגונן מפני האישום הפלילי.
למאמר בנושא מכתב ידוע באתר משרד עורכי דין מנשה – רון.
_____________________________________
