לבית משפט המחוזי מרכז הוגש ערעור על קולת עונשו של רונן ביטי בגין הרשעתו בשורה של עבירות מין ב- 7 מתלוננות שהיו בנות 13-14 בעת ביצוע המעשים. "העובדה שבית המשפט הלך כברת דרך לטובת המשיב והטיל עליו ענישה מקלה באופן חריג בנסיבות העניין עלולה ליצור 'אפקט מצנן' להגשת תלונות ולהעביר מסר שגוי לנפגעות העבירה", כתב נציג הפרקליטות לבית המשפט.
ביטי הורשע בבית משפט השלום בכפר סבא בעבירות של מעשה מגונה בקטינה שלא מלאו לה 14 (ריבוי עבירות), מעשה מגונה בפני קטינה מתחת לגיל 16 (ריבוי עבירות), הטרדה מינית בקטינה שטרם מלאו לה 15. לפני מספר שבועות נגזרו על ביטי 9 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי, צו מבחן למשך שנתיים במסגרת תכנית לטיפול מונע לעברייני מין ופיצוי לנפגעות העבירה בסך כולל של 100 אלף שקל.
היום הגיש הפרקליטות ערעור על קלות העונש שנגזרה על ביטי. בהודעת הערעור, שנכתבה על ידי עו"ד בן אסולין, נטען כי עונשו של ביטי "סוטה לקולה באופן מהותי וחריג מהענישה הנוהגת בנסיבות האישומים בהם הורשע" וכי "אינו מבטא במידה מספקת את הצורך בהרתעת היחיד והרבים". על כן, טוענים בפרקליטות, "קיימת הצדקה של ממש להתערבות ערכאת הערעור על דרך החמרה משמעותית בעונש המאסר בפועל".
לפי הערעור, בית המשפט שגה בכך שקבע מתחמי ענישה שאינם הולמים את חומרת העבירות ואף אינן עולים בקנה אחד עם הפסיקה הנוהגת. "זאת", כך נכתב, "בשים לב, בין היתר, לערכים המוגנים שבסיס העבירות ומידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירות, פערי הכוחות החריגים בין המשיב למתלוננות, ריבוי המתלוננות, גילן הצעיר וכן השלכות המעשים על המתלוננות".
עוד נטען כי בית המשפט שגה כשקבע כי יש למקם את עונשו של המשיב בתחתית מתחמי הענישה, וכן כי שגה כשקבע כי העונש הראוי לביטי בנסיבות העניין הוא 15 חודשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח. "זאת", נכתב עוד, "חרף מתחמי הענישה אותם קבע בית המשפט קמא בעצמו ואשר בחלקם מחייבים מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לתקופות ממושכות".
בית המשפט שגה עוד, נטען, כשקבע כי בעניינו של ביטי יש מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום. "זאת", כתב נציג הפרקליטות, "בשים לב להתרשמות גורמי הטיפול ושירות המבחן לפיה המשיב מצוי במקום ראשוני בלבד מבחינה טיפולית ומתקשה במתן אמפטיה למתלוננות, ובהתחשב באינטרס הציבורי במיצוי הדין עם מבצעי עבירות מין ככלל וכנגד קטינים בפרט".
עוד נכתב בהודעת הערעור כי "בחינת נסיבות ביצוע העבירות בתיק זה תלמד בהכרח כי גם בהשוואה לעבירות מין דומות כלפי קטינים הרי שבענייננו מעשיו של המשיב חמורים, מכוערים ונלוזים במיוחד". בכך, מתייחסת הפרקליטות לנסיבות ביצוע העבירות ובראשן קיומם של פערי כוחות "חריגים" בין הצדדים. כך גם לעובדה כי המעשים בוצעו לאורך תקופה של כחצי שנה וכלפי -7 מתלוננות שונות בגילאים 13-14 שנים בלבד.
בפרקליטות מוסיפים כי גם "חומרת המעשים בדגש על מהות התכנים המיניים וההצעות המיניות הבוטות שהציע המשיב למתלוננות מהוה נסיבה שיש להחמיר בעונשו של ביטי. ובנוסף לכך גם העובדה כי "פעל בתחכום ותוך שימוש באמצעים להסוואת המעשים המדוברים ואף פעל להטיל מורא על המתלוננות לאחר שגילו לזוגתו על המעשים".
"המערערת תפנה", נכתב בערעור, "להשלכות הקשות של מעשיו של המשיב על המתלוננות". לשיטת הפרקליטות, בית המשפט לא נתן משקל הולם להשלכות המעשים שביצע המשיב על נפשן של המתלוננות.
"בית המשפט שגה עת קבע כי האינטרס הציבורי ייצא נשכר אם יחרוג ממתחמי הענישה ההולמים מטעמי שיקום", נכתב עוד לבית המשפט. "בהקשר זה, תטען המערערת, כי האינטרס הציבורי עניינו אף מיצוי הדין עם אלו הבוחרים לבצע עבירות מין בקטינים. עוד תטען המערערת, כי מיצוי הדין עם עברייני מין אף דרוש נוכח החשיבות היתרה בעידוד מתלוננים בעבירות כאמור לשתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק ולחשוף את מי שביקשו לפגוע בהם ובנפשם".
בערעור נכתב עוד: "בהקשר זה, תטען המערערת את המובן מאליו. לא בקלות פונים נפגעי עבירה להתלונן במשטרה בגין עבירות מין אשר בוצעו בהם. דברים אלו נכונים לנפגעי עבירה ככלל ומקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בנפגעי עבירה קטינים. בענייננו, וכפי שאף עולה מתסקירי נפגעות העבירה, בחירתן של המתלוננות להגיש תלונה כנגד המשיב הייתה קשה מנשוא ולוותה בחרדות, לילות ללא שינה, חקירות ארוכות, תחושות בושה וחשש להיחשף בפרשיה שזכתה לסיקור תקשורתי ימים ארוכים".
בפרקליטות טוענים כי העונש המקל מוביל לכך ש"נפגעות העבירה 'שילמו' מחיר יקר" כתוצאה ממעשיו של המשיב וכי גם כיום עודן מתמודדות עם הקשיים הנלווים לפרסום הפרשיה. "העובדה שבית המשפט הלך כברת דרך לטובת המשיב והטיל עליו ענישה מקלה באופן חריג בנסיבות העניין עלולה ליצור 'אפקט מצנן' להגשת תלונות ולהעביר מסר שגוי לנפגעות העבירה וכן לנפגעי עבירה פוטנציאלים באשר הם", לשון ההודעה.
