הרכב שופטי בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, בראשות השופטת דנה מרשק מרום, החמיר באופן ממשי את עונשו של עידן ברק, רופא משפחה, שהורשע בביצוע מגוון עבירות מין כלפי קטינים וקבע כי הוא ירצה עונש כולל של 50 חודשי מאסר בפועל, במקום 30 חודשי מאסר שהוטלו עליו בבית משפט השלום. "יש להטיל עליו עונש כולל שיעמוד בהלימה לצבר המעשים ולהסתכלות מידתית בדבר הענישה הראויה", נימקו השופטים בהחלטתם.
כתב האישום בו הורשע ברק מתאר עבירות מין שביצע בשישה קטינים בגילאים שבין 11 עד 15 על פני חמש שנים. ברק יצר קשר עם הקטינים באפליקציות שונות ובאתרי היכרויות והפנה לקטינים התייחסויות והצעות מיניות. על פי האישום הוא אף ביצע אתם שיחות וידאו מיניות, במסגרתם שכנע את הקטינים לבצע מעשים מגונים ומעשי סדום. כמו כן, יזם מפגשים מיניים עם הקטינים.
בית משפט השלום שדן בכתב האישום נגד ברק, קבע כי על-פי הפסיקה המדובר בתכנית עבריינית אחת ועל כן יש לקבוע מתחם ענישה אחד לצבר המעשים. בגזר דינו, התייחס בית משפט קמא לערכים המוגנים שנפגעו ולנסיבות ביצוע העבירות. בהחלטתו הדגיש את החומרה באישום השני, במסגרתו נפגש המשיב עם אחד הילדים. למרות שהתביעה עתרה לשש שנות מאסר בפועל בית משפט השלום בעונש קל יותר של 30 חודשי מאסר.
הפרקליטות ערערה על קולת העונש לבית המשפט המחוזי. בערעור נטען כי שגה בית המשפט בקביעתו כי צבר העבירות בהן הורשע ברק מהווה "אירוע" אחד המצדיק קביעת מתחם עונש אחד. לשיטת המערערת, היה על בית-המשפט לקבוע כי המדובר במספר "אירועים" ולקבוע מתחם עונש הולם בנוגע לכל אירוע בנפרד באופן שיבטא את הפגיעה בגופו ובנפשו של כל אחד מנפגעי העבירות. בנוסף, נטען, כי בית-המשפט קבע מתחם ענישה נמוך "אשר אינו הולם את מדיניות הענישה הנוהגת או הראויה בעבירות מסוג זה בשים לב לחומרת העבירות על נסיבותיהן".
הרכב השופטים בבית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע כי העונש חורג באופן מובהק ממדיניות הענישה. "דין הערעור להתקבל", כתבו השופטים. "ברגיל אין ערכאת הערעור נוטה להתערב במידת העונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית אלא במצבים חריגים בהם נמצאה טעות בגזר הדין או כאשר העונש שהושת על הנאשם חורג באופן מובהק ממדיניות הענישה".
השופטים הוסיפו בפסק הדין: "הגענו למסקנה כי מקרה זה נמנה עם החריגים משמצאנו שגיאות בגזר-דינו של בית-המשפט קמא המצדיקות התערבותנו, הן בנימוקיו, הן במסקנתו הסופית. אנו קובעים כי שגה בית-המשפט קמא בקביעה כי המדובר ב'אירוע אחד'. לגישתנו מדובר בריבוי אירועים, כאשר המעשים שביצע כלפי כל קרבן יהוו 'אירוע' נפרד, והאישום בדבר החזקת פרסומי התועבה יהווה אף הוא אירוע בפני עצמו".
_____________________________________________