בשבועות האחרונים, על רקע עתירה שהוגשה לבג"ץ, מתגבש בהנהלת בתי המשפט מנגנון ארצי אחיד לטיפול בתופעת הניכור ההורי. זאת, לצד מגמה הולכת ומתגברת של פסיקות מחמירות של בתי המשפט כלפי התופעה – שפוגעת בעיקר בילדים, אך לא רק.
לפני מספר שבועות הוגשה לבג"ץ עתירה הדורשת יצירת מנגנון אחיד וארצי לטיפול בתופעת הניכור ההורי. על רקע העתירה הזו, ואולי בזכותה, מתגבש בהנהלת בתי המשפט מתווה לטיפול בתופעה. בימים האחרונים, הועברה טיוטה של המתווה לעיונם של עוה"ד בתחום דיני המשפחה בכדי שיחוו דעתם לגבי המנגנון החדש.
עד שיגובש סופית מתווה שכזה, ועד שיצא לפועל – הדרך עודנה ארוכה. בינתיים, מתבקשים בתי המשפט להתמודד באופן תדיר עם תיקים הנוגעים לניכור הורי. נראה, כך על פי מחקרים, שתופעה זו, של ניכור הורי, הולכת וגוברת בשנים האחרונות. מעסיקה יותר ויותר את בתי המשפט שמחפשים שוב ושוב פתרונות להתמודדות עם התופעה.
ניכור הורי מוגדר כאשר ילד מתנכר לאחד מהוריו, כאשר אין בהכרח צידוק לכך, וזאת על רקע פרידת בני הזוג. את המונח טבע בשנת 1985 פרופ' ריצ'רד גארדנר מארצות הברית והוא מגדיר מצב שבו הילדים מגיעים למצב של נתק מאחד ההורים (ההורה המנוכר), תוך תהליך של הסתה מצידו של ההורה השני (ההורה המנכר). לרוב נמצא כי ההורה המנכר הוא ההורה המשמורן (זו שהמשמורת על הילדים אצלו) ואילו ההורה המנוכר הוא ההורה הלא משמורן.
ענישה כלכלית
בחודשים האחרונים ניתנו מספר פסקי דין, בהם מנסים בתי המשפט לענייני משפחה להתמודד עם תופעת הניכור ההורי. הדרך המסתמנת, היא דרך ענישה כלכלית. כך למשל, במרץ האחרון, ניתן פסק דין על ידי נשיא בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, אסף זגורי שקרא בפסיקתו להפחתת דמי מזונות, במקרים אלו.
השופט זגורי ציין בפסק הדין שנתן, כי במקרים בהם הורה גרוש טוען שההורה השני "מסית" את הילדים כנגדו יש להפחית את דמי המזונות, גם אם קיימות טענות לאלימות. פסק הדין מציין את האופן שבו, לפי השופט, יש לפועל במקרים של ניכור הורי. הוא מציע לעבור משיח של "בן מרדן" לשיח של ילדים בניכור פתולוגי. "הביטוי 'בן מרדן'", כותב השופט זגורי, "נראה ככזה המתייחס לחובת כיבוד אב ואם והתנהגות לפי בקשתם. הסיפור של ניכור הורי וסרבנות קשר הוא רחב יותר, עמוק יותר ומצריך תת התייחסות מתאימה".
עוד הוסיף השופט בפסק דינו וציין כי הבניית קטגוריות מתאימות להתייחסות לסרבנות הקשר תאפשר דיון מושגי ונורמטיבי מותרם יותר בסוגיה. בהינתן קטגוריות ברורות, לדבריו, יהיה ניתן להרחיב את ארגז הכלים של השופט לטיפול בתופעה ולהצמיד "תג של אחריות להורה המנכר".
פסק הדין של השופט זגורי מציע, בין היתר, את השימוש בהפחתה או בשלילת מזונות ולהפוך זאת לכלי "חינוכי ומרתיע". לשיטתו, אם קיים "ניכור הורי פתולוגי מובהק" אז "אפשר להפחית או לבטל מזונות".
העברת המשמורת
בפסק דין אחר, שהתקבל באוקטובר 2019, קבע שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב ארז שני, כי ילדים הסובלים מניכור הורי יועברו ממשמורתם. במקרה זה, השתמש השופט בכלי ענישה אחר, בניגוד לענישה הכלכלית שהיא הפחתת המזונות, וקבע שהדרך להתמודד עם הניכור ההורי היא דרך ביטול המשמורת.
השופט שני, משמש כ"שופט מוקד" של מחוז תל אביב, והוא אמור לטפל בכל סוגיית נושא הניכור ההורי במחוז זה, וזאת במסגרת פיילוט להתמודדות עם התופעה. "אם ניכור הורי אינו מטופל מיד", כתב בפסק הדין שנתן, "קשה שבעתיים לתקן את הנזק".
לדברי השופט שני, תנאי בסיסי להיותו של הורה משמורן היא יכולתו לשמר קשר בין ההורה האחר לבין הילדים, למעט במקרים בהם קיימת מוצדקות מובהקת לאי קיום הקשר". לדבריו, בסופו של דבר צריך בית המשפט לומר שאם לא נוצר קשר סביר בזמן סביר יש צורך לערוך "שינוי דרסתי". לכן, במקרה שהובא לפני קבע כי "אין מנוס אלא, ולו באופן זמני, לסיים את משמורתה של האם בקטינים ולעשות זאת כמעט לאלתר".
______________________________________
