כל אחד עושה שיפוצים בביתו בשלב זה או אחר בחייו ובכל בניין יש כאלה שיתלוננו על אותם שיפוצים בעל פה ויש כאלה שמגיעים לבית המשפט. באחרונה, שופט בית המשפט באשקלון, עדו כפכפי, דחה תביעה שהוגשה נגד אדם שבנה תוספת חדר על גג ביתו ונטען כלפיו כי לצורכי הבניה עשה שימוש בחלק הגג השייך לשכניו ואף נגרם לו נזק. השופט כפכפי הורה לתובעת לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום של 24 אלף שקלים.
התובעת, היא הבעלים של דירה בקומה ראשונה בבית משותף בן שתי קומות – קומת קרקע וקומה ראשונה. בבניין עצמו ארבע דירות בלבד. על פי התביעה, לדירת התובעת צמוד שטח הגג שמעל דירתה בגודל של 100 מ"ר, המהווה מחצית מגג הבית המשותף.
הנתבע הוא בעל הדירה הסמוכה לדירת התובעת ולו זכויות דומות בגג הבית המשותף. לפני מספר שנים, ניתן לתובע היתר לבניית תוספת חדר בגודל של 23 מ"ר על גג דירתו, וסמוך לאחר מכן החל בתהליך הבניה.
בין שני חלקי גג הבניין הפריד קיר נמוך בעובי של בלוק בניה אחר, עליו בנה התובע את קיר תוספת הבניה הגובל עם גג התובעת. בגין בניה זו טענה התובעת בתביעתה כי השכן פלש לתחום הגג שלה.
עוד נטען על ידי התובעת, כי הנתבע עשה שימוש בשטח הגג השייך לה כמתחם עבודה וכמקום לאחסון חומרי בניה, וגם ביצע חלק מתוספת הבניה מתוך השטח הזה. כל זאת, טענה, ללא הסכמתה. בגין פעולות אלו נטען כי נגרם נזק חמור לדירת התובעת: פגיעה ביריעות האיטום בגג, נזק למרקיזה כתוצאה משפיכת שאריות בטון שגרמו לשינוי גוון והשחתתו, ופגיעה בחזית הדירה עקב התזת שאריות בטון.
בית המשפט נדרש לשאלה, האם נגרם נזק לגג השכנה ולרכושו באופן המצדיק מתן פיצויים. בנוסף, האם נפגעה זכות הקניין של השכנים באופן המצדיק מתן צו עשה להסרת הבניה שנבנתה בשטחו או מתן צו מניעה כנגד שימוש בגג השכן.
השופט כפכפי קבע כי על טיבה של הדרישה הכספית של התובעת, ניתן ללמוד מאי ההתאמה בין הסכומים השונים בחוות דעת המומחה מטעמה, מכתב הדרישה וכתב התביעה.
"הנוהג הנפסד של הפרחת סכומים ללא כל ביסוס בא לידי ביטוי בעדות התובעת, בה יצא המרצע מהשק", כתב השופט בפסק הדין. בעדותה, אמרה התובעת: "חשבתי אולי הם יעשו איתי מו"מ ונסגור ולא יצא. תמיד הייתי מוכנה לסגור לפני בית המשפט'".
לדברי השופט, הסכסוך החל משימוש הקבלן בגג בעת בניית הקיר המפריד. "ייתכן", כתב, "כי ניתן היה להקפיד יותר על סדר וניקיון ולהימנע מאחסון חלק מהפסולת על גג התובעת, אולם לא הוכח כי שימוש הקבלן בגג גרם נזק לאיטום הגג של התובעת. במקום ליישב את המחלוקות ברוח טובה ובקשה מהקבלן לנקות את אשר לכלך, מנעה התובעת מהקבלן לנקות את חזית הבניין ואת הסוכך בדירתה, ופנתה תוך זמן קצר להליך משפטי, בטרם הושלמה הבניה. לאחר בחינת מכלול הראיות עולה כי התובעת לא הוכיחה כי נגרם לה נזק ולא הוכיחה את שיעורו. על כן דין הסעד הכספי בתביעה להידחות".
_________________
