הרכב שופטי בית משפט העליון, יצחק עמית, ענת ברון ועופר גרוסקופף, דחו פה אחד ערעור שהגישה מלכה לייפר במסגרת הליך ההסגרה המתנהל בעניינה, וקבעו כי "אין במצבה הנפשי כדי למנוע את המשך הסגרתה לאוסטרליה". כעת, עם דחיית הערעור, בשלה העת להכריע בבקשת ההסגרה לגופה. הצדדים כבר טענו בנושא זה בפני בית המשפט המחוזי וההכרעה מונחת כיום לפתחו.
הבקשה להכריז על המערערת כבת-הסגרה לאוסטרליה הוגשה בשנת 2014 לצורך העמדתה לדין בגין ביצוע עבירות מין בקטינות שהיו תלמידותיה.
לאחר שנמצא כי לייפר אינה כשירה לעמוד לדין נוכח מצבה הנפשי, הופסק ההליך בשנת 2016.
בתחילת שנת 2018 חודש הדיון בבקשת ההסגרה, בשל חשד כי לייפר מתחזה ומציגה מצג שווא באשר למצבה הנפשי. לאחר שהוגשו מספר חווֹת דעת פסיכיאטריות בעניינה, לרבות חוות דעת שנערכה על ידי פאנל מומחים, קבע בית המשפט המחוזי כי המערערת "מתחזה לגבי כושר השיפוט שלה ויכולת תפקודה", וכי היא מסוגלת לעמוד לדין. על כך ערערה לייפר לבית המשפט העליון.
שופט בית המשפט העליון, עמית, עמד על כך שהליך ההסגרה הוא שלב מקדמי הצופה פני ההליך העיקרי. לשיטתו, שאלת כשירותו לעמוד לדין של מבוקש הסגרה היא אפוא שאלה מקדמית בתוך הליך מקדמי. הליכי הסגרה, כך לעמדתו, אינם אמורים להיות "חזרה גנרלית" של ההליך העיקרי שאמור להתנהל באוסטרליה וגם מטעם זה, אין מקום לבחון את סוגיית הכשירות לעמוד לדין, כאילו מדובר בהליך פלילי מקומי.
עוד לפי השופט עמית, בחינת הטענה לאי כשירות בהליך הסגרה צריכה להיעשות במסגרת סייג "תקנת הציבור", ורף הכשירות לצורך סייג זה נמוך מרף הכשירות של נאשם בהליך פלילי רגיל.
לפי העמדה של השופט עמית, אליו הצטרפו חברי ההרכב, נקבע כי כי אין להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי לעניין כשירותה של המערערת לעמוד לדין. בהקשר זה, נדחתה הטענה ל"סופיות הדיון" בשאלת מצבה הנפשי של המערערת וכשירותה.
"אין לקבל את הטענה הבלתי שגרתית של המערערת", נכתב בפסק הדין, "לפיה היא נכנסת למצב פסיכוטי לפני כל דיון משפטי בעניינה ובזמן בדיקותיה על ידי פסיכיאטרים, כך שמצבה משתפר ומתדרדר לסירוגין בהתאם להליכים המשפטיים".
עוד נקבע כי המערערת לא סובלת ממחלת נפש במובן המשפטי של המילה וכי היא כשירה לעמוד לדין לצורך הליך ההסגרה. השופט עמית עמד על חווֹת הדעת השונות שניתנו בעניינה של המערערת וציין, בין היתר, כי "שבעה פסיכיאטרים בלתי תלויים חיוו דעתם בנקודת זמן כזו או אחרת כי המערערת כשירה לעמוד לדין, ושישה מתוכם (כולל שלושת חברי הפאנל) אף קבעו פוזיטיבית כי היא מתחזה".
"ריבוי האבחנות של הפסיכיאטרים השונים בנוגע למחלת הנפש ממנה סובלת המערערת", הוסיף השופט עמית, "מעורר תמיהה כשלעצמו וכי בין אשפוז לשחרור מאשפוז, המערערת נצפתה כשהיא מתפקדת כאדם מן היישוב".
לצפייה ודירוג כבוד השופט יצחק עמית
