היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הגיש הודעת ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין המאשר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית של בעלי יחידות נופש ברשת מלונות קלאב הוטל נגד הרשת, בגין גביית דמי אחזקה גבוהים מדי שנה מבעלי הזכויות. התובענה שהוגשה מתייחסת לכך שהרשת אינה נושאת בחלקה בכלל הוצאות המלון בגין יחידות שהיא מחזיקה בהן, ולא הושכרו. הדבר עומד בניגוד להסכמים המקוריים עם בעלי היחידות הקובעים, כי כלל ההוצאות של כל מלון תחולקנה בין כלל יחידות הנופש השבועיות במלון.
בהסדר הפשרה שאושר על ידי בית המשפט המחוזי בת"א, נקבעה נוסחת חישוב מורכבת וחדשה, שאין לה זכר בהסכמים המקוריים. משמעות ההוראות החדשות הרבות שנקבעו בהסכם אינה גלויה.
בנוסף, על פי ההסדר, הרשת לא תשתתף בחלקה בכלל הוצאות המלונות, אלא רק בחלקה בהוצאות מסוימות של המלונות. בנוסף, מהשתתפות קטנה זו יקוזזו "חובות" שקלאב הוטל טוענת להם ללא בסיס של ממש. הסדר הפשרה עלול לפגוע בהליך אחר שהגישה המועצה לצרכנות בשם כלל בעלי היחידות, וכן משפיע על בקשת אישור נוספת שהוגשה בשם בעלי היחידות.
לעמדת היועץ המשפטי לממשלה בערעור, הסדר הפשרה אינו סביר, ראוי והוגן כלפי בעלי היחידות, ולכן יש לדחות את הבקשה לאישור הסדר הפשרה ולבטל את פסק הדין.
כזכור, מדובר בתובענה ייצוגית נגד הרשת בגין התקשרויותיה עם עשרות אלפי בתי אב בישראל, אשר רכשו ממנה זכויות נופש במלון באילת. בתובענה הייצוגית נטען, כי חברת המלונאות נקשרה עם לקוחותיה בהסכמי התקשרות הכוללים גביית תשלומים גבוהים ושנויים במחלוקת בנוגע לדמי אחזקה.
תחילת ההליכים בשנת 2000. מאז, מנעו הנתבעות בירור של התביעה לגופה, על ידי הצעת הסדרי פשרה בזה אחר זה. עד כה, נדחו ארבעת הסדרי הפשרה הקודמים שהוצעו על ידי הצדדים. הסדר הפשרה החמישי מבוסס על עקרונות דומים, וגם הוא סותר באופן מהותי את הסכם ההתקשרות של הרשת עם בעלי יחידות הנופש.
לפיכך, הגיש היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט המחוזי התנגדות להסדר הפשרה וביקש לדחותו על הסף. לצד התנגדות זו, הגישה גם המועצה לצרכנות התנגדות להסדר הפשרה. כמו כן, הוגשו התנגדויות רבות של בעלי יחידות. בית המשפט המחוזי אישר את הסדר הפשרה למרות התנגדויות אלו של הגורמים הציבוריים ובעלי היחידות.
בערעור שהוגש כעת על ידי היועץ המשפטי לממשלה הועלתה שורה של טעמי התנגדות להסדר. לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, הסדר הפשרה "חורג ממה שבכוחו של תובע ייצוגי להסכים לו במסגרת פשרה". לשיטתו, "הסדר הפשרה מחליף הוראה פשוטה בהסכמים המקוריים המחייבת את המלונות בהשתתפות מלאה בהוצאות בגין היחידות שלה, בנוסחה מורכבת המשתרעת על מספר עמודים".
"לא ניתן", נכתב עוד בערעור היועמ"ש, "במסגרת הסדר פשרה בתובענה ייצוגית לשנות את ההסכם המקורי מבסיסו. בנוסף, ההסכם שאושר אינו ברור, אף לא לבית המשפט ולגורמים הציבוריים, ובמידה רבה הוא בגדר 'חתול בשק'. בנוסף לאמור, חבר קבוצה אינו יכול לדעת מראש אם בכלל יקבל פיצוי על פי ההסדר ומה יהיה גובהו".
בערעור נכתב עוד: "הסדר הפשרה נותן גושפנקא לגובה ההוצאות הכללי הנטען על ידי המלונות ובכך הוא פוגע בתביעת המועצה לצרכנות לגבי גובה ההוצאות ומנגנון קביעתן. בכך, חורג ההסדר מגדר המחלוקת בתובענה הנוכחית, ופוגע בתביעה אחרת בשם חברי הקבוצה".
לפי היועמ"ש, הנזקים העלולים לנבוע משינוי סעיפי ההסכם, והחלפתם בהוראות חדשות שנוסחו על ידי הרשת, גדולים מכל תועלת שעשוי ההסדר להשיא, בפיצוי זניח של מאות שקלים בלבד, לחלק מחברי הקבוצה בלבד. לפיכך, לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, מבחינת הקבוצה, מוטב למחוק את ההליך, על פני אישור ההסדר.
עוד לעמדתו, ניתן להכריע במחלוקת שמעלה תובענה זו לגבי פרשנותו של סעיף אחד בחוזה המקורי, בהכרעה פשוטה, שכן המדובר במחלוקת משפטית מצומצמת. המחלוקת אף הוכרעה בעבר על ידי בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת פלפל) אשר אישרה את ניהול התובענה כייצוגית וקבעה, כי על המלונות להשתתף בהשתתפות מלאה בהוצאות כמו כל חבר קבוצה. ההכרעה במחלוקת משפטית זו פשוטה בהרבה מהדיון בהסדרי פשרה המוגשים חדשות לבקרים.
הסדר הפשרה יוצא מתוך הנחה שחברי הקבוצה חייבים כביכול למלונות חובות של מאות מיליוני שקלים. ההסדר מקזז חובות אלו מסכום הפיצוי הזניח שקובע ההסדר. הדבר מביא לכך שחברי קבוצה רבים לא יקבלו כל פיצוי. הסדר הפשרה אושר בניגוד להחלטה קודמת של בית המשפט המחוזי, אשר הורתה על ביצוע תיקונים בהסדר – תיקונים שרק חלק קטן מהם בוצע. לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, בהליכים אלה קיים כשל בייצוג הקבוצה, לנוכח העובדה, שמזה שנים, אין מחלוקת של ממש בין התובע הייצוגי לבין המלונות.
היועץ המשפטי לממשלה עומד על כך שהתובענה הנוכחית שונה מתובענות ייצוגיות אחרות, בכך שהיא נוגעת לזכויות ממשיות של בעלי יחידות אשר ערכן רב לכל בעל יחידה, והפשרה עלולה להשפיע על ההתחשבנות עם בעלי היחידות למשך עשרות שנים. בנסיבות אלו, מוטלת על בית המשפט המתבקש לאשר הסדר פשרה בתובענה זו אחריות כבדה לכך שההסדר הוא ראוי, סביר והוגן מבחינת הקבוצה, זאת בשים לב לכך, שחברי הקבוצה נעדרים מההתדיינות, והיא נעשית ללא שמיעת עמדתם. קל וחומר לאור ההתנגדויות הרבות שהוגשו מצדם, כאמור.
בתוך כך, לצד תובענה זו, תלויה ועומדת בקשה לאישור ניהול תובענה נוספת כייצוגית, שהגישה המועצה לצרכנות ובה נטען, כי חישוב כלל ההוצאות של המלון המחולק בין בעלי היחידות הוא מופרז, ועולה בהרבה על העלויות בפועל.
