לשכת עורכי הדין בישראל, בצדק, בתושיה רבה ובאופן עקבי ובלתי מתפשר, לטובת האינטרס הציבורי חברתי נלחמת למען האזרחים במדינת ישראל. הלשכה, וראש הלשכה עו"ד אבי חימי, נלחמים ונלחם בראש ובראשונה לא למען עורכות ועורכי הדין בישראל, אלא לטובת האינטרס הציבורי חברתי של אזרחי המדינה.
כניסת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות לתוקף היא פגיעה אנושה בזכויות האדם והאזרח במדינת ישראל – פגיעה קשה וקרדינאלית בזכות הדיונית, בזכות עמידה בפני בתי המשפט, בזכות להגשת תביעות והליכים ועמידה בסיסית בפני ערכאות משפטיות.
תקנות סדר הדין האזרחי החדשות:
כעת, בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, השופטים הפכו להיות אלו גם שמקבלים את התביעה, וגם אלו שקובעים האם לדחות את התביעה, טרם דיון ראשוני לגופה של התביעה/דרישה או תביעה לסעד משפטי, בכל מיני טוענות עפ התקנות החדשות.
טענות כגון : נימוק אגרה, נימוק העדר מצבור עובדות, נימוק העדר הבאת מומחים וחוות דעת מקצועיות ו/או הנימוק הקשיח ביותר, ע"פ השקפת ושיקול דעת בלעדי ובלבדי של ביהמ"ש הנכבד. נימוק סעיף שיקול הדעת, שאני קורא לו נימוק חסימת הסל של העדר עילה משפטית, או עובדתית, או ראייתית ו/או מקצועית ו/או בחוות דעת, לצורך הגשת התביעה – ולכן התביעה נדחית.
זה מדרון מאוד מסוכן. אזרחים לא יזכו לקבל את יומם בבתי המשפט, לא יזכו לקבל שירות בסיסי בפני שערי בתי המשפט. שערי בתי המשפט בערכאות יהיו ייסגרו ויהיו סגורים בפני האזרחים, ע"פ שיקול דעת ללא ביקורת שיפוטית, בהחלטה יחידה של המותב השופט שיקבל את ההליך המשפטי, או את כתב התביעה לידיו. במקום משרתי ציבור, יהפכו הפקידות משרתי הציבור לחוסמים של תביעות באופן סדרתי, בנימוק בלעדי של שיקול כלכלי לוגיסטי גרידא – הצפת תביעות. המערכת קורסת, אנחנו מוצפים, וזה מסוכן מאוד. וממש לא לטובת האזרחים חסרי הישע, שלא יקבלו שירות משפטי היכול להציל חי אדם ממש, ולמנוע מסכסוכים פשוטים להפוך למסוכנים ואלימים בשל חסימת המדינה לפתרון וטיפול בסכסוך אזרחי פשוט. מי יתן על כך את הדין ומי ייתן על כך את הדעת? לא דין ולא דיין בארצנו במדינתנו שלנו.
האגרות שונו לחלוטין, הצורך בהגשת חוות דעת משפטיות מקצועיות של מומחים מראש כחלק אינטגרלי מכתב התביעה יגרמו להגדלת הוצאות משמעותיות לאזרחים לצורך הגשת התביעה, ולמי שאין אמצעים מסולק פשוט על הסף, דרכו בפני בית המשפט חסומה, סגורה, נעולה, אטומה לחלוטין.
צעד אחורה לזכויות המשפטיות של האזרח
אלו תקנות סדר הדין האזרחי החדשות ל-2020, לתפארת מדינת ישראל. פגיעה בחירות האדם, בזכויות המשפטיות והכלכליות, פגיעה כלכלית בשכבות מצוקה של אזרחים, בזכויות המשפטיות ובזכויות הבסיסיות לעמידה בפני ערכאות משפטיות, בזכויות להליך הוגן, בפני גישה בסיסית להליך משפטי. והכל בתנאים פרוצדוראליים כלכליים, ושיקול דעת דרקוני, שהחליף את האנושיות את החוקיות, את זכויות האדם והאזרח והכי גרוע – את הגישה הבסיסית לערכאות, לפיה מטרת מערכת המשפט בישראל היא לשרת את האזרח. ולא לעשות הכל על מנת לחסום ולמנוע מהאזרחים את הגישה לערכאות משפטיות. המדינה בתקנות האלו בכיוון גרוע מאוד. הגישה של מערכת המשפט היא חסימת האזרחים, ולא גישה לתת שירות משפטי הוגן, סביר וצודק לכל האזרחיים.
ולא דיברנו עדיין על אזרח שמגיש תביעה בצדק נגד המדינה – מה יקרה לאותו אזרח, ומהם החסמים והמחסומים והמעצורים המשפטיים עפ התקנות החדשות שיצטרך לעבור? בנימוק בסיסי, הגנת המדינה על עצמה בפני עצמה, והאזרח מנגד חסר אונים לחלוטין ונשאר ללא מענה אנושי.
אנחנו בפני פרשת שופטים " לא תעשה עוול במשפט וצדק צדק לרדוף ותרדוף".
הבה נקווה ונתפלל שהתקנות הבלתי סבירות ובלתי חוקיות בעליל ודרקוניות אלו, המבטלות כל זכות משפטית בסיסית בעולם המשפט, יבוטלו. הן מונעות זכות בסיסית להליך יעיל זול והוגן, מצרך ונדרש בסיסי שהמדינה חייבת לספק לאזרחים. גישה קלה ופשוטה לערכאות, למניעת סכסוכים ופתרון סכסוכים משפטיים, כלכליים וכו', בין המדינה לאזרח ובין אזרח לאזרח.
לפניה ללשכת עורכי הדין לחץ כאן.
