שופט בית המשפט ברמלה, דב גוטליב, פסק פיצויים בגובה 280 אלף שקלים, לאישה כבת 75, שנפגעה מקלנועית בעת שהלכה על מדרכה בראשון לציון. בני משפחת הקשיש שפגע באישה ובינתיים הלך לעולמו, הכחישו בכתב ההגנה כי אביהם פגע בה אך יאלצו לפצות אותה.
התאונה התרחשה לפני מספר שנים, אז נפגעה האישה מקלנועית בעת שהלכה על המדרכה בראשון לציון. רוכב הקלנועית, קשיש שנפטר עוד בטרם הוגשה תביעת הפיצויים, עלה המדרכה עם כלי הרכב ופגע בה.
בעקבות הפציעה הגישה הולכת הרגל תביעת פיצויים, ובה טענה כי כתוצאה מהתאונה נגרמה לה נכות זמנית לתקופה ממושכת ונכות צמיתה משוקללת בשיעור כ-46 אחוזים. לתמיכה בכתב התביעה, צורפה חוות דעתו של ד"ר דרור רובינסון, מומחה בתחום האורתופדיה.
בשל מותו של הפוגע נתבעו במקרה הזה יורשיו של המנוח, שלושת ילדיו ואלמנתו. היורשים הכחישו בכתב ההגנה את הטענה כי אבי המשפחה פגע בהולכת הרגל או שהיה אחראי לתאונה ולנזקים הנטענים. עם זאת, במהלך ההליך העידה אלמנתו ואמרה שהמנוח סיפר לה כי פגע בתובעת.
בהמשך, בניו של המנוח הגישו את חוות דעתו של ד"ר אילן כהן, מומחה בתחום האורתופדי. בהתאם לחוות הדעת, בעקבות התאונה בחלוף תקופות אי הכושר, נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור 14.50 נכות צמיתה משוקללת.
נוכח הפער בין חוות דעת הצדדים, מונה ד"ר בועז ליברמן כמומחה מטעם בית משפט בתחום האורתופדיה. בחוות דעתו העריך המומחה שבעקבות התאונה נותרה לתובעת נכות זמנית בשיעור 100 אחוזים למשך חצי שנה, 50 אחוזים נכות זמנית למשך שלושה חודשים לאחר מכן, ונכות צמיתה משוקללת בשיעור 27 אחוזים.
עיקר המחלוקת בין הצדדים נגעה לסוגיית החבות ונעוצה בטענות הנתבעים ולפיהן הקלנועית היא רכב מנועי ולכן התביעה צריכה להיות מופנית נגד קרנית ואין לתובעת עילת תביעה נגד היורשים. בנוסף, נטען שהמנוח אינו אחראי לקרות התאונה.
באשר לטענת הנתבעים כי הקלנועית הינה רכב מנועי, דחה השופט פרנקל את הטענה. לפי פסק הדין, השאלה האם הקלנועית היא רכב מנועי כהגדרתו בחוק הפיצויים אם לאו, הוכרעה בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפרשת פרחיה, בפסק דין זה הוגדרה הקלנועית כ"רכב מנועי" אך נקבע שהיא באה בגדר החריגים להגדרה בחוק הפיצויים.
השופט פרנקל הוסיף: "בעניין פרחיה, נקבע שהקלנועית מופעלת על ידי מנוע בלבד ואין ספק שהיא כלי תחבורה יבשתי. ברם, מטעמי מדיניות משפטית, מצא בית המשפט לנכון לפטור את הכלי מתחולתו של חוק הפיצויים באמצעות סיווגו כ-'כיסא גלגלים ממונע', כשהמטרה הייתה לאפשר לאותם נכים או קשישים להשתמש בכלים אלו ללא ביטוח חובה, שהרי הטלת ביטוח חובה תחייב את הקשישים והנכים ברישיון נהיגה וסרבול וייקור השימוש בכלי".
השופט פרנקל הורה ליורשי הנהג, לשלם לאישה 280 אלף שקלים פיצויים, לאחר שקבע כי הקשיש הוא האשם בתאונה. כך נקבע שכל אחד מילדיו ישלם כ-87 אלף שקלים ואילו האלמנה תשלם כ-20 אלף שקלים.
"לאחר שעיינתי בראיות שהובאו לפני ולאחר ששמעתי את העדים מטעם הצדדים", סיכם בית המשפט, "באתי לכלל מסקנה ולפיה דין התביעה להתקבל. התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה במשפט אזרחי והוכיחה שנפגעה בנסיבות המקימות אחריות על המנוח, ולפיכך היא זכאית לפיצוי בגין נזקיה".
___________
