שופט בית משפט השלום בנצרת, אלעד טל, חייב בני זוג מצפון הארץ וכן את המועצה האזורית בצפון שבשטחה הם מתגוררים, לשלם פיצויים בסך 450 אלף שקלים כולל שכר טרחת עו"ד והוצאות, בגין נזקי גוף שנגרמו לחסויה, עקב מעשים מגונים שבוצעו בה על ידי הגבר שהיה מסיע אותה לבית הספר במקום אשתו.
על פי התביעה, הצעירה הייתה חוסה במסגרת טיפולית שיקומית בבית ספר לחינוך מיוחד בצפון בשל פיגור שכלי והתפתחותי עמוק. הנתבע ואשתו התגוררו בשכנות לתובעים במושב בשטח שיפוטה של המועצה בצפון הארץ. לטענת התובעים, האישה מונתה על ידי המועצה כמלווה של התובעת בהסעות לבית הספר וחזרה לביתה. אולם חרף העובדה שהאישה היא זו אשר מונתה כמלווה נטל בעלה, את החירות לעצמו להחליף את אשתו כמלווה לתובעת וזאת מבלי שקיבל אישור רשמי מטעם המועצה, ומבלי שנבדק או הוכשר לכך.
בתביעה נטען כי בעת שליווה את התובעת במסגרת ההסעה לבית הספר, נגע בה הגבר מספר פעמים באיברים מוצנעים ובגין מעשים אלו הוגש נגדו כתב אישום והוא הורשע על פי הודאתו בביצוע מעשים מגונים תוך ניצול היותה של התובעת לקויה בשכלה. בגזר הדין הובעה שאט הנפש של בית המשפט ממעשיו של הנתבע.
לטענת ההורים, דעתם לא הייתה נוחה מכך שבתם מלווה על ידי הנתבע. על כן, פנו עוד קודם להיוודע האירועים הן לאחראית מלווי ההסעות אצל המועצה והן לבית הספר בדרישות חוזרות כי האישה היא זו שתלווה את הילדה. גם הנהלת בית הספר ביקשה כי האחראית על ליווי התלמידים תדאג לכך שהתובעת תלווה על ידי האישה בלבד ושהליווי על ידי הגבר יופסק. עוד הוסיפו ההורים בתביעתם כי הם לא ידעו בזמן אמת את אשר מעולל הנתבע לביתם אולם שמו לב לנסיגה במצבה כ – 3 חודשים לפני חשיפת אירועי ההטרדה המינית והם מניחים כי אירועים אלו החלו כבר אז.
מנגד טען הנתבע, כי במסגרת ההליך הפלילי הודה במיוחס לו, הורשע על פי הודאתו ונידון ל – 24 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי לתקופה בת 12 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו ופיצוי התובעת בסכום של 30 אלף שקלים. לטענתו הוא מודה בחומרת מעשיו ונתן בגינם את הדין אולם עסקינן בשאלה האם נגרמו לתובעת נזקים כלשהם ולא בפן המוסרי של מעשיו. הנתבע הודה בליווי התובעת אולם דוחה את הטענה כי החליף את רעייתו. לטענת הנתבע, הליווי מטעמו נעשה מספר רב של פעמים בידיעת המועצה ואף בידיעת ההורים ובהסכמתם.
המועצה, שנתבעה גם כן, טענה באמצעות נציגיה, כי לא הייתה מעורבת בכל האירועים המתוארים שהביאו להרשעתו של הנתבע. המועצה הכחישה טענה לרשלנות וציינה כי אינה אחראית למעשיו של אדם שאינו מועסק על ידה.
השופט אלעד טל קבע כי אין מחלוקת על אחריותו של הנתבע לאירוע, על כן הוא אחראי בעוולת התקיפה על פי פקודת הנזיקין או על פי חוק למניעת הטרדה מינית כפי שטענה התביעה. לפי בית המשפט, עיקר המחלוקת נוגעת לאחריותן של המועצה ושל אשתו של הנתבע שלא היו צדדים ישירים לאירוע שכן אין מחלוקת שלא היו מעורבים במעשים באופן ישיר.
"האישה אפשרה לנתבע להתחלף עמה במטלת ליווי החוסה", נכתב בפסק הדין, "ובכך אפשרה את הקרבה שלו אליה במסגרתה נעשו המעשים; ואילו המועצה למרות שידעה על ה'סידור' שאינו תקין עצמה עין ולא טיפלה בעניין עד שאירעו המעשים לאחריהם דאגה לפטר אותה".
השופט טל הוסיף: "חרף העובדה שמדובר באירוע מסוג 'מחדל טהור' התרשלה המועצה כלפי הצעירה ולא מנעה את הנזק שאירע ועל כן היא נושאת בחבות לפיצוי התובעים בגין נזקיהם. גם אשתו של הנתבע התרשלה אף היא ועליה לפצותה את החוסה בגין נזקיה".
_____________
