נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, יצא נגד החלטה של המחלקה לחקירות שוטרים, ששללה זכות ערר על גניזת תיק חקירה מאדם שהתלונן כנגד ניצב במשטרה. התלונה היתה בעלת אופי ציבורי – ניכוס שטח ציבורי עבור חניה לרכב לקצין בדרגת ניצב במשטרה.
על פי התלונה שהוגשה לנציבות, סירבה מח"ש לאפשר לו זכות ערר על החלטתה לסגור את תיק התלונה בעניין הקצאת חנייה בשטח ציבורי עבור הקצין הבכיר. מח"ש בתגובתה, טענה כי החוק אינו מאפשר זכות ערר למי שאינו נפגע במישרין מביצוע העבירה.
נציב התלונות רוזן דחה את עמדת מח"ש וקבע: "משכל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה על שבוצעה עבירה, אזי אדם שהגיש תלונה שכזו הינו בבחינת מתלונן, אם הינו נפגע במישרין, אם לא". עוד הוסיף הנציב כי פרשנותה של מח"ש לחוק גורמת לכך ש"זכות הערר נשללת דווקא בעבירות שהינן בעלות אופי ציבורי ושנעשות שלא כלפי אדם או ציבור מסוים, אלא כלפי הציבור בכללותו".
"בעבירות הנושאות פגיעה ציבורית, לעיתים קשה מנשוא, כמו עבירת השחיתות הציבורית, לא תתאפשר בחינה נוספת של החלטת הרשות המוסמכת על פי חוק, מחלקת עררים בפרקליטות המדינה", כתב הנציב רוזן, והוסיף בהחלטתו: "התמונה שמצטיירת מעדת הפרקליטות בעניין זה, ולו למראית עין, הינה של פרקליטות המבקשת לכסות ולבצר החלטותיה בעבירות ציבוריות שכאלו, מבלי לאפשר בחינתן על ידי המחלקה הייעודית שהוקמה לשם כך בפרקליטות, היא מחלק עררים".
בהתאם לסמכותו בחוק, המליץ הנציב לאפשר למתלונן להגיש ערר על החלטת מח"ש שלא לפתוח בחקירה פלילית בעניין שבנדון, וכן להעביר לעיונו חומרים רלוונטיים- על פי שיקול דעת הפרקליטות.
