(פסק הדין מצורף) הרכב שופטי בית המשפט המחוזי מרכז, בראשות השופטת העמיתה זהבה בוסתן, קיבל את ערעור המדינה והרשיע את נחום שלום אריאל, תושב ההתנחלות יצהר, בהסתה לאלימות נגד חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, ובהעלבת עובד ציבור נגד שוטר יס"מ ש"י.

נגד אריאל הוגש לבית משפט השלום בפתח תקווה כתב אישום, שייחס לו 2 אישומים. על פי האישום הראשון, בו הואשם בהסתה לאלימות, בתגובה לפינוי והריסת מבנים בלתי חוקיים ביצהר בשנת 2014. בפינוי נקטו המתיישבים היהודים בפעולות אלימות כלפי אנשי כוחות הביטחון ורכושם, לרבות יידוי אבנים. פעולות אלו גרמו נזק רב לכלי רכב ולפציעת אנשי כוחות הביטחון.

על רקע זה, התקיים דיון רב משתתפים בפורום באינטרנט בשם "יצהרניקים", בו היו חברים כמאתיים מתושבי יצהר, בדבר לגיטימיות פעולה אלימה כזו של יידוי אבנים על כוחות הביטחון. פגיעה אלימה בכוחות הביטחון בדרך זו הייתה תרחיש ממשי ונפוץ, שהתקיים בפועל באותם ימים.

ב- 8.4.14, פרסמה תושבת יצהר, אלירז פיין, בקרב יתר חברי הפורום: "…אני בעד זריקת אבנים (על יהודים, כמובן שעל ערבים אין שאלה) בסיטואציות מסוימות – גם אם האבן תביא למותו של חייל!!! אגבה מול כל גוף חיצוני את זורקי האבנים, גם במקרים שבהם לא היו נחוצים בעיני!".

בתמיכה ובחיזוק  לדברי הסתה אלה, פרסם מיד אף אריאל בקרב חברי הפורום: "אומר יותר מזה בפשטות אין שום בעיה הלכתית להרוג חייל בפינוי לילי. אני ממש לא מצאתי מישהו שיכול להסביר למה אין דין של גנב הבא במחתרת". בשל תוכנו ואופיו הקיצוניים והחריגים, גרר פרסומו של הנאשם בפורום תגובות תמיכה והזדהות ומולן תגובות זעזוע והוקעה. שעות ספורות לאחר הפרסום, יודו פעם נוספת אבנים על כוח יס"מ שנכח בישוב.

על פי האישום השני, בו הואשם הנאשם בהעלבת עובד ציבור, בשנת 2016 עסק כוח יס"מ ש"י בפעילות שיטור מבצעית ביצהר, במהלכה עוכבה תושבת יצהר מתוך ביתה. בשלב מסוים הגיע הנאשם למקום, והחל להתווכח עם השוטרים. תוך כדי כך, צילם אריאל באמצעות מצלמת הטלפון הנייד שלו שוטר שהיה במקום, אשר חבש לראשון כיפה, וענד על מדיו תג שם שחשף את זהותו. אף שלמשיב לא הייתה כל תקשורת עם השוטר.

זמן קצר לאחר מכן, בשל עצם השתתפותו של השוטר בפעילות המדוברת, העלה הנאשם לחשבון הפייסבוק שלו את תמונת השוטר, ולצידה סטטוס עם שמו המלא ודברי גנאי ועלבון בוטים כלפיו, במסגרתם כינה את השוטר "נבל", "כלב דתי" ומי שעוסק ב"התעללות" בציבור המתיישבים, וקרא לנחשפים לפוסט להמשיך לשתף את תמונתו ברבים, כדי שרבים ככל הניתן "יוכלו לראות מה באמת הוא עושה".

"על רקע התקופה בה מבוצע פינוי ביצהר, כשברקע זריקת אבנים אל עבר החיילים, לא יכולים הדברים להתפרש אלא כקריאה לאלימות. אין מדובר בהחלפת דעות תיאורטית אלא עידוד למעשים המבוצעים בזמן התרחשותם"

בית משפט השלום בפתח תקווה זיכה את הנאשם משני האישומים נגדו, לאחר שקבע כי בכל אחד מהאישומים לא התקיימו כל יסודות העבירה שיוחסה לו, ובנוסף אף קמה לנאשם הגנה מן הצדק, בשל אכיפה בררנית שננקטה נגדו בהחלטה להגיש כתב אישום נגדו. על כך הוגש ערעור על ידי הפרקליטות.

באשר לאישום הראשון של הסתה לאלימות, קבע ביהמ"ש המחוזי כי פרסומו האמור של הנאשם מהווה עבירת הסתה לאלימות מובהקת. בכלל זאת, קבע כי לא רק שהנאשם תומך בפרסום ההסתה של אלירז פיין שקדם לשלו, אלא גם "מוסיף נימוק לחיזוק קריאתה לזריקת אבנים על חיילים, אין מדובר בהבעת דעה גרידא אלא בהוספת נימוק המתיר להרוג חייל. דברים אלה, על רקע התקופה בה מבוצע פינוי ביצהר, כשברקע זריקת אבנים אל עבר החיילים, ובשים לב לקבוצה בה מפורסמים הדברים, לא יכולים להתפרש אלא כקריאה לאלימות, ו"האפשרות הממשית" שהקריאה תביא לאלימות, מובהקת. אין מדובר בהחלפת דעות תיאורטית אלא עידוד למעשים המבוצעים בזמן התרחשותם".

ביהמ"ש הדגיש כי "….הצגת הנמקה הלכתית כמקור המתיר הרג חייל, עלולה לשמש צידוק בידי מאן דהוא לביצוע מעשה נפשע של הריגת חייל… תמיכת הדברים החמורים ביסודות הלכתיים, עלולה אפוא לדרבן לביצוע המעשה, והיא מחזקת את האפשרות הממשית כי הדבר יתרחש. איננו סבורים כי ניתן להקל בכגון זה".

באשר לאישום השני, העלבת עובד ציבור, קבע ביהמ"ש כי פרסומו האמור של הנאשם מהווה עבירת העלבת עובד ציבור מובהקת. ביהמ"ש קבע כי "ביטויים כמו "נבל" "כלב דתי" ובפרט "התעללות ביהודים" המופנים כלפי שוטר בכלל, ושוטר דתי בפרט, במסגרת מילוי תפקידו, בצרוף תמונתו וקריאה להמשיך ולהפיץ את הפוסט נוגעים לליבת כבודו של השוטר… מדובר בשוטר שמילא את תפקידו והפוסט המעליב בעניינו פורסם לא בעקבות מעשה קונקרטי, אלא משום שהיה במקום לצורך מילוי תפקידו ושמו היה גלוי לעין. תפקידו של השוטר הוא לשמור על בטחון הציבור, לרבות היהודי, והפוסט המעליב בצרוף תמונתו פורסם רק משום שהשתייך לציבור הדתי". עוד קבע ביהמ"ש כי בדברים מסוג זה יש כדי להביא ברמת וודאות קרובה לפגיעה של ממש בתפקודו הציבורי של שוטר מסוג זה.

באשר לאכיפה בררנית, קבע ביהמ"ש כי לא התקיימה בתיק זה כל אכיפה בררנית כלפי אריאל, ובכלל זאת הפנה לכך שהפרקליטות הפנתה ל"קלסר עמוס במקרים דומים בהם הועמדו אנשים לדין במקרים דומים". בהתאם לפסק דינו, ביהמ"ש המחוזי החזיר את התיק לבית משפט השלום, על מנת שיקבע מועד לשמיעת טיעוני הצדדים לעונש ויגזור את דינו של המשיב.

הנאשמת הנוספת, אלירז פיין, הורשעה בהסתה לאלימות בבימ"ש השלום בפתח תקוה, ונגזרו עליה 5 חודשי עבודות שירות, 10 חודשי מאסר על תנאי וקנס בגובה 2000 שקלים.

[pdf-embedder url="https://obiter.co.il/wp-content/uploads/2020/07/פסק-דין-נחום-שלום-אריאל.pdf" title="פסק דין- נחום שלום אריאל"]