בית הדין לעבודה חייב את חברת נת"ע לשלם כ-70 אלף שקלים הפרשי שכר ותנאים סוציאליים, ועוד 8,000 שקלים הוצאות ושכ"ט עו"ד לעובדת שעזבה את החברה, ולא קיבלה את הסכומים המגיעים לה. בית הדין קבע כי חברת נת"ע, התנהלה בעניינה של העובדת בחוסר תום לב, תוך הטעיה ואי גילוי עובדות רלבנטיות בזמן חתימת ההסכם, ובניגוד לנוהג החל בחברה.
על פי התביעה בריאיון העבודה עם העובדת סוכם כי היא תקבל את שכרה בהתאם לדרג 5 הנהוג בחברה. להפתעתה הרבה, בסמוך למועד סיום עבודתה, הגיע לידיה דף הדירוגים מטעם חברת נת"ע, ועיון בו העלה כי השכר שקיבלה, הנקוב בהסכם העבודה, כלל אינו מגלם את הדירוג שלה. התובעת קיבלה שכר יסוד בסך 9,500 שקלים בעוד שבהתאם לדירוג שלה שכרה אמור היה להיות בטווח שבין 10,500 שקלים ל-15,000 שקלים.
לנוכח האמור, העובדת טענה כי היא זכאית להפרשי שכר עבור מכלול תקופת העסקתה, לרבות דמי אחזקת רכב בהתאם לדרג 5, שעות נוספות, זכויות סוציאליות והפרשי דמי לידה. לגרסתה מדובר בהתנהלות בחוסר תום לב וחוסר שקיפות חמורים ביותר המצופים מחברת נת"ע.
מנגד, בחברת נת"ע טענו כי בתקופה הרלבנטית לא חלו על עובדי החברה הוראות הסכם קיבוצי, והחברה אינה כפופה להוראות המחייבות תשלום שכר לפי דרגות. בהמשך לכך, גם טווחי השכר המאושרים על ידי רשות החברות הממשלתיות אינן בגדר הוראה מחייבת, ושיעור תשלום השכר של הנתבעת לעובדיה נתון לשיקול דעתה הבלעדי בהתאם לסמכותה הניהולית. העובדת חתמה על הסכם עבודה אישי לאחר שהבינה את תנאי העבודה, לרבות השכר והסכימה במפורש לשכר הקבוע בו. היא קיבלה במהלך תקופת העבודה וסיומה את מלוא שכרה וזכויותיה בהתאם לדין ולהסכם העבודה אשר נחתם בין הצדדים, ואינה זכאית לתשלום נוסף כלשהו.
כאמור בית הדין קיבל את התביעה בחלקה וקבע כאמור כי חברת נת"ע התנהלה בחוסר תום לב בענין העובדת. "הנתבעת נמנעה מלגלות לתובעת גילוי מלא של העובדות בטרם חתימת ההסכם כפי שמצופה היה ממנה כחברה ממשלתית, דבר שגרם לתובעת להניח, כי שכרה אכן משולם בהתאם לדרגה 5. כך כאשר אדם סביר קורא את ההסכם הוא מניח כי שכרו משולם בהתאם לדרגה 5 – כפי שאף צוין במפורש בסעיף 6 להודעה לעובד בדבר תנאי העסקה "שכר עבודתו של העובד נקבע על פי דירוג דרג ביניים, דרגה 5". ראוי היה שאם הנתבעת מתכוונת להחריג את התובעת מטווחי השכר המאושרים, הדבר ימצא את ביטויו המפורש בהסכם העבודה בטרם חתימת התובעת עליו ושהתובעת תהיה מודעת למשמעות הדבר. דבר זה לא נעשה", נכתב בפסק הדין.
