אחד הביטויים החביבים על עורכי דין ומשפטנים הוא הביטוי "בקליפת אגוז", המופיע רבות בסיכומים, בפסקי-דין ובכתבי טענות, עד כי נדמה שכולם מכהים שיניהם במלאכת קילוף אגוזים. משמעותו של הביטוי היא "בקצרה" והוא מתאר סיכום או תקציר דברים.
כך, למשל, בתמ"ש 13-08-1204 ה.נ. נ' ר.נ. (אסיר) ואח', הפרק הראשון בפסק הדין נושא את הכותרת: "הסכסוך בקליפת אגוז". בבג"ץ 16/10214, "העובדות בקליפת אגוז". ועוד כהנה וכהנה במאות פס"ד וכתבי טענות.
מהו מקורו של הביטוי "בקליפת אגוז"?
מהו מקורו של הביטוי והאם נכון יותר להשתמש בחלופות שהשפה העברית מציעה לנו? ובכן, מקורו של ניב זה הוא בספרות הלטינית בדברי פליניאוס הזקן, שכתב:" קיקרו מוסר כי בתוך [קליפת] אגוז היתה סגורה איליאס, שירת הומרוס, כתובה על גבי קלף". באנגלית משמש ניב זה "lie in a nutshell ", כמאמר מוסגר וכחלק הקטן המייצג את החלק השלם של העניין.
בספרות העברית של הדורות האחרונים מצאנו מספר חלופות מקוריות לביטוי לטיני זה. וכך כותב גרשון שקד, חוקר הספרות העברית: "עולם היסטורי שלם באגל טל". היינו אגל הטל מקפל בתוכו דבר גדול בהרבה הימנו, ומשקף כבבואה את העולם כולו. עגנון מציין ביטוי נוסף בעל אותה משמעות ומייחסו לחכמי העולם: "חכמי העולם אומרים, בתוך טיפה אחת ניכר הים כולו". ומהן החלופות הנוספות שאותן מציעה השפה העברית על דרך של דיבור ישיר ללא היגדים פיוטיים? הרי לנו "במילה אחת", "בשתי מילים", "באחת" או אף "בזעיר אנפין".
המקורות הראשונים בספרות
אלא שאז מצאנו כי ביטוי זה, בקליפת אגוז, משוקע אף בכתיבתו הספרותית של משוררנו הלאומי, חיים נחמן ביאליק. וכך הוא כותב: "אכן מקום סגולה הוא הפרבר, מועט המחזיק את המרובה, מעיו אוצר עולם. כל מעשי בראשית וקורות הדורות מראש מקופלים בו כאותה השמלה האגדית בקלפת אגוז". וכיוון שהכשיר ביאליק את קליפת האגוז, מי אנו כי נהרהר אחריו…
נמצאנו למדים כי הרוצה לחזר אחר קליפת האגוז, יש לי על מי לסמוך ואילן גבוה להיתלות עליו, ואותו הרוצה להדר ולהשתמש באחת מחלופות השפה העברית, הרי שימצא לו כמה וכמה חלופות יפות.
