עו"ד ד"ר שני רופא הקדימה את זמנה, כשהצביעה על החפיפה בין המרחב המשפטי למרחב הטכנולוגי והרשתי, הידוע גם כ"מרחב הקיברנטי": "כל תיק משפטי, הכולל נתונים מתוך טלפונים סלולריים או מחשב, הוא תיק שעוסק בנושאי משפט וטכנלוגיה… אין תחום משפטי אחד שאין בו ראיות דיגטליות, שיכולות לשנות את פני התיק מקצה לקצה".
העולם עבר מהפכה דיגיטלית בעשורים האחרונים, ואת זה כולם רואים. מה שאנו אולי פחות מודעים לו הוא שהמהפכה הזאת הגיעה גם לבתי המשפט.
עו"ד ד"ר שני רופא, חוקרת ומתמחה בתחום המשפט והטכנולוגיה, מחשבים ואינטרנט מזה למעלה מ 20 שנה, מסבירה: "משפט וטכנולוגיה הוא תחום ייחודי, שנמצא כיום בכל דיסציפלינות המשפט – דיני משפחה, דיני עבודה, תביעות ייצוגיות ועוד. כל תיק משפטי שכולל נתונים מתוך טלפונים סלולרים או מחשב הוא תיק שעוסק בנושאי משפט וטכנלוגיה. אין תחום משפטי אחד שאין בו ראיות דיגטליות שיכולות לשנות את פני התיק מקצה לקצה".
עו"ד רופא החלה לדבר ולעסוק בנושא של שיבוש ראיות דיגיטליות כבר בשנת 2004, כשזומנה לבתי משפט לתת חוות דעות מקצועיות כמומחית לטכנולוגיה. עו"ד רופא הביאה לתודעה את נושא שיבוש ראיות דיגטלי, כשהוכיחה במשפט גרושין שהבעל פרץ לטלפון של אישתו ושתל שם ראיות. בשנת 2010, הוציאה עו"ד רופא את מחקרה בנושא "אונס וירטואלי", אותו אזור פעילות רשתית מפחיד שמעסיק את כולנו.
עו"ד רופא מתארת מאיזו זווית היא רואה את תרומתה הייחודית: "אני משתמשת בעריכת דין בכדי לעשות צדק, באמת, ככה אני רואה את זה. לאור המורכבות הטכנולוגית בתיקים, אני מרגישה שלא פעם האמת לא מובאת בפני בית המשפט ולא נעשה באמת צדק בסוגיות האלו. בית המשפט לא יודע לפרש את מה שנאמר במסגרת הטכנולוגיה לשפה משפטית, ואז הוא לא מסוגל לשקול את העובדות הלכה למעשה. אפשר לומר שאני "מתרגמת" את העובדות הטכנולוגיות לשפה שבית המשפט יכול להבין, ולהתייחס".
עו"ד רופא מספרת מתי הבינה את הצורך באדפטציה של העולם המשפטי: "התואר הראשון שלי הוא במדעי המחשב, הוסמכתי גם כמהנדסת תוכנה, ובמשך קרוב ל-15 שנים עבדתי כמתכנתת ולאחר מכן כמנכ"לית בחברה שפיתחה טכנולוגיית בינה מלאכותית לזיהוי התנהגות משתמשים בבתי קזינו.
"עבדתי כמנכ"לית בחברה שעשתה אקזיט. בשנת 2004 התחילו לזמן אותי מטעם בתי משפט להיות מומחית מטעמם בתיקים שבהם נדרשה מומחיות במחשבים ואינטרנט. ברגע שמצאתי את עצמי פעם ראשונה בתוך בית המשפט, אמרתי לעצמי שזה הזמן לעבור לכאן".
מאז, עשתה עו"ד שני מסלול ארוך של רזומה סופר מקצועני בשתי הדיסצפלינות, הן הטכנולוגית והן המשפטית. היא בעלת ארבעה תארים במדעי המחשב, מנהל עסקים ומשפטים, וכיום משמשת גם כמומחית מטעם בתי המשפט, הסנגוריה הציבורית ועורכי דין. היא מייעצת לחברות וארגונים בנושאי סייבר, מערכות חתימה אלקטרונית, מאגרי מידע ואבטחת מידע, ומסייעת כבוררת ומגשרת מקצועית בתחומים אלו.
עו"ד רופא כתבה שישה ספרים בתחומי המשפט והטכנולוגיה, שחלקם מצויים בספריות בתי המשפט בארץ. בימים אלו היא מסיימת לכתוב את ספרה השביעי, "משפט וטכנולוגיה בסביבה האינטרנטית". משרדה של עו"ד רופא עוסק בכל תחומי המשפט, עם יתרון ייחודי וברור בנושאי משפט וטכנולוגיה, כגון לשון הרע ברשתות חברתיות, פגיעה בפרטיות, שיימינג באינטרנט, עבירות מחשב ותוכנה, זיהוי משתמשים ועוד. בין לקוחותיה: חברות מובילות במשק, ארגונים ומוסדות ללא מטרות רווח, טובי הפלסטיקאים, בתי עסק ואנשים פרטיים.
עו"ד רופא מספרת על אותו משפט גרושין שבו חשפה עברות סייבר פליליות, "טיפלתי במאות רבות של תיקים, חלקם נשארו חקוקים בזיכרוני לנצח. מקרה אחד שזכור לי היטב, היה של זוג שניהל תהליך גירושין קשה ומכוער. הבעל טען שהאישה בוגדת בו, ורצה לנקום בה על ידי הגשת תלונות חוזרות לבתי משפט. אני ייצגתי את האישה. הבעל הציג התכתבויות ווטסאפ רבות בין האישה למאהב שלה. בנוסף, הוא הציג תמונות פורנוגרפיות שלכאורה מרשתי שלחה למאהב.
"כשהבעל עלה על דוכן העדים, הוא לא ידע מה מצפה לו. בחקירה צולבת ולא מתפשרת, גרמתי לו להודות שהוא זה שפרץ לטלפון של מרשתי על מנת להוציא את ההתכתבויות, ובעצם עבר עבירה פלילית ולכן ההתכתבויות שהציג נפסלו מיידית בבית המשפט. יתרה מכך, במהלך חקירה שערכתי קודם לכן גיליתי שהתמונות שהוא ביקש להציג כתמונות שנשלחו אליה על ידי המאהב, נקנו על ידו מאתר מפוקפק, המוכר תמונות מהסוג הזה לכל דחפין. תביעתו נדחתה על הסף, ומהר מאוד מרשתי קיבלה גט ובתנאים שלה".
עו"ד רופא מסבירה כי יחסית קל לשבש ראיות ע"י שיבוש ציר הזמן, "אני מכירה לפחות 50 דרכים להציג ציר זמן לקוי ולא צריך להיות גאון טכנולוגי בשביל זה, מספיק לדעת לחפש בגוגל, נורא פשוט לעשות שיבוש ראיות ע"י הצגת ציר זמן לקוי. באחד התיקים בהם מוניתי מטעם הסנגוריה הציבורית, האישה הגישה למשטרה תמונות שבהן כולה חבולה ומפורקת ממכות, משהו מזעזע, היא טענה שהבעל היכה אותה. הבעל נעצר והתמונות הגיעו לידי, הסתבר לי ששובש ציר הזמן על המצללמה עצמה ושהבעל בכלל היה בחו"ל כשהתמונות צולמו והוא זוכה".
חלק נכבד מהתיקים של עו"ד רופא נוגעים בנושא הבוער כיום, של תביעות ייצוגיות על שימוש במידע פרטי של לקוחות על ידי חברות. באחד התיקים ייצגה עו"ד רופא חברה גדולה מאוד, שהוגשה נגדה תביעה ייצוגית בסך 20 מיליון שקל על פגיעה בפרטיות, בטענה כי מידע פרטי של לקוחותיה זלג לאינטרנט ונסרק על-ידי גוגל.
לא רק שעו"ד רופא ניתחה והפריכה עד תומן את טענות התובע, היא אף הביאה לתביעה שכנגדו על סך 16 מיליון ש"ח. "התובע הייצוגי הציג בבית המשפט קבצי מידע שלכאורה היו ברשת, הסתבר שמקורם לא היה מהרשת, אלא מתוך השרת שאליו הוא פרץ כדי להוציא אותם. אני עליתי על כל השרשרת הזאת והוכחתי שהוא בכלל שינה את שמות הקבצים, ושהקבצים שהיו אצלו לא יכלו להיות ברשת. הוא מצידו לא הוכיח שהם עלו לרשת, ולאחר שהתקבל פסק הדין הוא גם חטף תביעה שכנגד בסך 16 מיליון שקל".
במקביל לעבודתה כעורכת דין, עו"ד רופא עמלה להפיץ ברבים את הידע הרב שצברה, בין אם דרך הרצאות באקדמיה ובכנסים שונים בתחומי משפט וטכנולוגיה, ובין אם בספרים שכתבה. "שאיפתי היא שהספרות המקצועית שכתבתי תעלה את המודעות לנושא בפני בתי המשפט ואצל עורכי דין, בכדי שלא יקבלו את הראייה כעובדה כמובן מאליה. אז מה אם הדפיסו להם דף עם הודעות ווטסאפ, או תמונות, או ראיות לכאורה אחרות?! צריך לבדוק האם מה שהודפס והוצג הוא אמיתי".
– האם החקיקה כיום מדביקה את קצב השינוי הטכנולוגי, שמכתיב את המציאות המשפטית והחברתית?
"אני חשה שהחקיקה די הולכת ומתקדמת עם חוק הגנת הפרטיות שעבר שינוים ב 2017. חוק המחשבים מפורט למדי ומגן על הנושא הזה. מדי פעם מבצעים תיקוני חקיקה. נכון שהמחוקק פועל בקצב שלו אבל הוא די זולג לכיוון הנכון בנושא הזה".
במחקרה המאלף, "היבטים חברתיים ומשפטיים בנושא אונס וירטואלי", נותנת עו"ד רופא הצצה לזירת הפשיעה ברשת על כל שיטותיה, ומציגה תיקים משפטיים שזה עיניינם. עוד" רופא חושפת הן עברות שמתבצעות בערוצים הגלויים כמו ברשתות החברתיות, והן בדארקנט.
"רשת הדארקנט היא התשתית הטכנולוגית המאפשרת לקבוצות מסוימות לבצע עבירות מסוגים שונים, תוך שימוש בטכנולוגיות הצפנה ומעטה כבד של אנונימיות. אין מדובר במספר זעום של מקרי פדופיליה או סחר בסמים, אלא במקרים קשים של סרטונים המתעדים מקרי אונס, מעשי סדום, אונס קטינים, ואף פעוטות בגיל שנתיים, ומעשי זוועה נוספים אותם המוח האנושי מתקשה לעכל. בסופו של תהליך, מצידן של אותן קבוצות פשע, הדבר החשוב ביותר הוא התשלום. הלקוח מזמין שירות, מסוג סמים, צפייה בסרטון פדופיליה או בכל מעשה זוועה אחר מהמוזכרים לעיל, ומחויב בתשלום. אמצעי התשלום דומה לתשלום על בסיס מזומן, כלומר בעסקה בלתי מתועדת".
עו"ד רופא חושפת גם את הדרכים לבצע עברות אינוס תוך התחזות, אנונימיות וטשישטוש עקבות שמאפשרים האינטרנט, משחקי המחשב והרשתות החברתיות: "במרחב הווירטואלי יכול אדם להשיג אנונימיות מושלמת או אנונימיות מדומה מושלמת, קרי המשמעות היא שגבר יכול להיות אישה, ילד יכול להיות מבוגר ואדם זר יכול להתחזות ליליד מקומי ולהיפך. לא מיותר לציין כי כידוע, בעזרת מומחיות טכנולוגית מתאימה, התוקף יכול לטשטש את עקבותיו ובכך יש ספק האם ייתפס בגין המעשים המיוחסים לו".
"דבריי אלו נאמרים על בסיס ניסיון רב שנים במרחב הווירטואלי, ובניסיון להמחיש עד כמה תופעת האינוס הווירטואלי מחייב ענישה מחמירה כאינוס מוחשי פיזי".
– אנא הסבירי לגבי מהו אונס וירטואלי, ומכ ניתן לעשות בנידון.
עו"ד רופא, שכאמור ערכה מחקר מקיף בנושא, מסבירה על קצה המזלג: "אונס וירטואלי מתרחש בשני סוגים של מקרים: האחד, כאשר אדם מאלץ את קורבנו, מרחוק, לבצע בעצמו מעשים מיניים העולים כדי עבירת אינוס לו היו מבוצעים פיסית בידי אדם אחר. את זאת עושה התוקף באמצעות הפעלת כוח פסיכולוגי, לרבות איומים ו/או סחיטה, כאשר הוא אינו נוכח פיסית בסמוך לקורבן אלא צופה במעשים דרך רשת האינטרנט, בשידור חי, או בדרך של הקלטת סרטון או שליחת צילומים, לצורך סיפוק מיני; במקרה זה מתרחשת בעילה בפועל, אשר אין ספק כי היא עונה להגדרה של עבירת אינוס כבר כיום. כמו כן, עלולים להתרחש תחת אירוע מסוג זה, מעשי סדום ומעשים מגונים אחרים.
"אפשרות נוספת היא בדומה להצעת החוק – כאשר התוקף השיג (בין בחדירה למחשב או לטלפון של הקורבן, ובין בדרך אחרת), תמונות או סרטונים בעלי אופי מיני בהם מוצג הקורבן, ומפיץ את אותם תכנים בפומבי, עם או בלי איום מקדים או סחטנות. לא מיותר לציין כי עבירה זו הינה עבירה מתמשכת, כי מעשה זה, יש בו כדי להשפיל ולבזות את הקורבן, ולנצל את חולשתו אל מול העוצמה בידי התוקף, המובנית בסיטואציה כזו".
לעו"ד רופא חשוב להדגיש כי אונס וירטואלי אינו חמור פחות, והשלכותיו אינן פחות קשות, משל אונס במרחב הפיזי. האתגר שעומד בפני מערכת המשפט והמחוקק הוא הסדרת הנושא: "נשאלת השאלה, מהי המסגרת הנורמטיבית לביסוס עבירת האינוס הווירטואלי, אשר כאמור מהווה פגיעה טראומטית לנשים הנפגעות, שבמהותה אינה פחותה בחומרתה בהשוואה לפגיעה המינית המתרחשת בעולם הגשמי. אם ברצוננו באמת להילחם בתופעה, עלינו להתמודד עמה תחת מסגרת נורמטיבית מבוססת ומתאימה להכלה בעולם הווירטואלי, תוך גישור על הפערים המצויים במסגרת המציאות המדומה, ו/או ריבוי המציאויות, והכלת העבירה במסגרת עבירות האינוס בחוק העונשין, כמו גם תחת הגדרת המעשה המגונה, ובנסיבות העניין. דבריי אלו נאמרים על בסיס ניסיון רב שנים במרחב הווירטואלי, ובניסיון להמחיש עד כמה תופעת האינוס הווירטואלי מחייב ענישה מחמירה כאינוס מוחשי פיזי".
