שופטת בית משפט השלום בחיפה, איילת הוך-טל, דחתה תביעה לשון הרע בסך 140 אלף שקלים אותה הגישו בני זוג נגד תאגיד השידור כאן, לאחר ששולבו בכתבה על ביטול פסטיבל על ידי המשטרה עקב חשד לסחר בסמים. השופטת קבעה כי אכן מתקיימים תנאי החוק ומדובר בפרסום העונה על הגדרת לשון הרע, אך לתאגיד השידור כאן מתקיימת ההגנה בהתבסס על חזקת תום הלב.
על פי התביעה, לפני כשנה שודרה בערוץ הטלוויזיה כאן 11 כתבה אשר עסקה בביטול פסטיבל על ידי המשטרה עקב חשד לסחר בסמים. במסגרת הכתבה רואיין מארגן הפסטיבל, אשר סיפר על האופן בו המשטרה הודיעה על ביטול הפסטיבל, כשלושה ימים בלבד לפני מועד תחילתו, כשהוא מלין על התנהלות המשטרה. מיד לאחר הציטוט שלו הופיע סרטון של כ-6 שניות, בו נראים שני התובעים בצילום קלוז-אפ, כאשר הצילום הינו לא ממוקד ובעל שוליים מוכהים, והתובעים מתנועעים באפקט של הילוך איטי עם שובלים של התנועות. אפקט הצילום בפרסום מקנה לצופה הסביר מצג של שכרון חושים.
בתביעה נטען על ידם כי הפרסום לקוח מתוך סרטון פרטי, אשר צולם ונערך מספר שנים קודם לכן. מיד לאחר הכתבה פנו בני הזוג לתאגיד השידור והודיעו כי השימוש בסרטון נעשה ללא אישור, ודרשו להסיר את השתתפותם בכתבה. הם אף פנו לכתב, וזה השיב לתובע כי הצילומים הועברו אליו ממארגן הפסטיבל עם אישור לשימוש בהם, ובמקביל כעבור מספר ימים טשטשו את פניהם כך שלא ניתן לזהותם.
השופטת הוך-טל קבעה, כאמור, כי אכן מדובר בפרסום העונה על הגדרת לשון הרע, אולם ציינה כי לתאגיד עומדת הגנת תום הלב: "מהנתונים העולים בפניי, ובמיוחד תשובותיו של הכתב לתובע בזמן אמת, יש ממש בעמדת הנתבע לפיה הסרטון המופיע בפרסום הגיע אליו ביחד עם עוד סרטונים מטעם מארגן הפסטיבל עם אישור לעשות שימוש בהם. כלומר, לנתבע או לכתב לא היתה סיבה לחשוב כי מדובר בסרטון שאינו קשור לפסטיבל או שאין רשות לעשות בו שימוש", כתבה השופטת והוסיפה: "כלומר, התובעים נתנו הסכמתם כי סרטון זה יופץ ברשות הרבים. אף אם לא נתנו הסכמתם לשידורו בכתבה, הרי שלנתבע לא היתה כל דרך לדעת על כך. הנתבע קיבלה את הסכמת מקור הכתבה לשימוש בסרטונים שהעביר לה ודי בכך… אשר על כן, יש לדחות גם עילת תביעה בגין פגיעה בפרטיות".
_____________________
