לבית משפט השלום בתל אביב הוגשו שתי תביעות של ד"ר אורן עילם, נגד אתר "המקום הכי חם בגיהנום" והכתבת שרון שפורר, בגין הוצאת לשון הרע והפרת זכויות יוצרים.
שתי התביעות, שהוגשו על ידי עו"ד תום שנפ, עוסקות בכתבה שפורסמה באתר ובמסגרתה יוחסו לד"ר עילם, מעשים המהווים הטרדה מינית.
על פי התביעה, הכתבה פגעה בצורה שאין כדוגמתה בשמו הטוב של ד"ר עילם, תוך פרסום שווא שייחס לו הטרדות מיניות ואלימות כלפי נשים.
"במציאות של ימינו, אין דבר המרתיע גברים יותר מאשר האשמות בדבר עבירות מין או אלימות נגד נשים. אין צורך להכביר במילים על המשמעות שבהאשמת אדם בעבירות מן החמורות המנויות בספר החוקים", כתב עו"ד שנפ בתביעה, והוסיף: "כפי שנראה בכתב תביעה זה, התובע הואשם – על לא עוול בכפו – בהטרדה מינית של שתי נשים עמן היה בקשר מקצועי ו/או אישי-רומנטי, כאשר הנתבעים אף הגדילו, וייחסו לתובע אלימות כלפי נשים, דבר שלא נטען מעולם על ידי מאן דהוא".
בתביעה, הדגיש עו"ד שנפ כי ד"ר עילם מעולם לא הטריד מינית ומעולם לא נהג באלימות כלפי נשים או בכלל. ד"ר עילם עורך ביטאון שירה, ניהל קשרים מקצועיים או אישיים־רומנטיים עם אותן נשים, ואין בדברים המיוחסים לו על ידי הנתבעים משום התנהגות שאינה תקינה. "האשמתו של התובע על ידי הנתבעים, ותיוגו כעבריין מין וגבר אלים, מהווה פגיעה קשה וחמורה בשמו הטוב ובכבודו, הכל בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק איסור לשון הרע… התביעה מהווה מוצא אחרון עבור התובע כדי לנקות את שמו, ולסיים את הסיוט אליו נקלע בעל כורחו", כתב עו"ד שנפ.
בתביעה נוספת שצורפה לתביעת לשון הרע, טוען עו"ד שנפ, כי אתר "המקום הכי חם בגיהנום", הפרו את זכויות היוצרים של ד"ר עילם, בעודם מעלים לאתר האינטרנט שבבעלותם תמונות וציורים אותם צילם ויצר התובע.
עוד נטען, כי הנתבעים ערכו מניפולציות ביצירותיו של ד"ר עילם, הטילו בהן פגמים, סילפו ושינו אותן, באופן הפוגע ביצירות ובזכויותיו המוסרית של ד"ר עילם בהן.
בכתב ההגנה אותו הגיש "המקום הכי חם בגיהנום", הכחישו הנתבעים את טענות התובע.
לדבריהם מדובר במוציא לאור שהטריד משוררות שביקשו להשתמש בשירותי ההוצאה לאור שלו, והכתבה שפורסמה היתה כתבה אחראית, עקב מספר תלונות שהוגשו נגד התובע.
עוד נטען כי התובע התראיין באופן נרחב לכתבה, ולא הבין את הפסול שבדבריו. באשר לטענה כי האתר הפר את זכויות היוצרים של ד"ר עילם, נטען בכתב ההגנה כי השימוש ביצירות של התובע בכתבה היה שימוש הוגן במשמעו המדויק, וכל שיש כאן הוא נסיון נוסף להשתמש בכלים משפטיים כדי להסיר ביקורת.
בד בבד עם כתב ההגנה מטעמם, הגישו הנתבעים בקשה למחוק את התביעה על הסף ולהעבירה לבית המשפט המחוזי בשל חוסר סמכות. בהחלטה מנומקת שניתנה לאחר תגובתו של ד"ר עילם, דחה בית המשפט את טענות הנתבעים, וקבע כי התביעה תמשיך ותתברר בפניו.
